עטרה, קלנדיה, יום א' 9.11.08, אחה"צ
מחסום סילואד
3.15 – מצדו הימני של כביש 60 בדרכך המובילה צפונה, מעט אחרי הפנייה לעפרה, הבחנו בשורת רכבים מתפתלת לאיטה כנחש שראשו נעלם מעינינו. השארנו את המכונית וירדנו ברגל לכוון הגדר התוחמת את היישוב סילואד ומונעת מתושביו מלהגיע לכביש המהיר. נהג טרנזיט שהבחין בנו הנחה אותנו לפרצה בגדר ואמר שבכניסה לסילואד, בסוף טור המכוניות, נוכל למצוא מחסום. דילגנו בין הגדרות, טיפסנו על סלעים והרגשנו כמו ראשוני ראשל"צ שקראו:"מצאנו מים
!", אנחנו הכרזנו:"מצאנו מחסום!"
אלא שלפי הגדרות הצבא זה חסם (בלבד).
לפלסטינים ההגדרה אינה חשובה, מציאות יומם היא שבשובם מיום עבודה לביתם הם מתעכבים למשך זמן ארוך ללא הצדקה וסיבה, נאלצים להראות את רישיונותיהם בעוד זרים חמושים ממששים ונוברים בחפציהם האישיים, ועליהם להשיב לחיילים על שאלות טורדניות כגון: "לאן אתה נוסע?" או:" מה המצב?" מנועי רכביהם נהרבים בעמידה ממושכת במעלה הגבעה המובילה ל"חסם" וכתוספת עליהם גם להאיר פנים לחיילים, כדי שהללו שלא יחשדו בהם שהם חצופים ויטילו עליהם עונש חינוכי.
החיילים מחטיבת כפיר, שלא הרבו עמנו דברים, הואילו רק לומר שמעת לעת הם מוקם החסם במקום זה.
נהג שהיה בדרכו חזרה אל רמאללה, בדרך העוברת מתחת לכביש המהיר, סיפר שבאותו התארכה ההמתנה שעה תמימה בכניסה אל סילואד. אנחנו ספרנו 30 מכוניות ממתינות.
3.35 – בדרכנו חזרה ראינו את שלושת החיילים שקיפלו את החסם נושאים על גבם את הציוד ונעלמים בפילבוקס הניצב במעלה הגבעה הסמוכה, וכל עשרות המכוניות נסעו באין מפריע.
מחסום עטרה
3.50- מפקד המחסום מיהר לעברנו, דרש שנזיז את הרכב מהמקום בו אנחנו נוהגות להחנותו וביקש שלא "נסתובב" לו במחסום. עשינו כדבריו.
פעילות החיילים במחסום היתה נמרצת ולא ניכרו הטרדות יוצאות דופן מהשגרה הרגילה, אלא שהייתה הרגשה שיש בפעילותם מעין חוסר קואורדינציה: הם התרכזו בבדיקת רכבים מאחד מארבעת הכיוונים בלבד, וכשנוצר תור ארוך באחרים היו משחררים ללא בדיקות את הלחץ ומתמקדים ברכבים המגיעים מצד אחר. 
בבדיקות טרנזיטים היו דורשים מכל הנוסעים לרדת מהמכונית ולעמוד יפה, בשורה מסודרת בצד המחסום. מתצפיות קודמות אפשר להסיק שזה כנראה נוהל קבוע במקום.
מצלמה שנשלפה לא חדלה מלצלם אותנו.
כשעזבנו את המקום, פנה אלינו אחד החיילים ואמר:"להשכלה כללית, כשאתם פה, לוקח לערבים פי שלוש זמן לעבור". על השאלה איך הוא מסביר את דבריו, לא ענה והמשיך לצלם אותנו.
מחסום קלנדיה
5.00 – הלכלוך והעזובה שולטים בכל. מה קרה לטרמינל ה"מפואר" ולכלובים האדם הנוצצים שהותקנו בכניסה עליו שזוהרם עומעם ושאריות זבל נערמות בכל פינה?- - הלזה יקרא מעבר גבול?
שני מסלולי בידוק פעלו בזמן שהותנו במחסום. לא נוצר לחץ על התורים וכנראה שמיעוטם של העוברים תרם לכך יותר מחוסר זריזותם של החיילים.
במחסום הרכבים חלפה על פנינו שיירת קרואים שעשתה דרכה למסיבת חתונה לכוון רמאללה כשמכוניותיהם המקושטות בפרחים ושלל סרטים צופרות. משזיהו אותנו לצד מעקה המחסום, פתחו את החלונות ונפנפו לעברנו לשלום, השבנו לברכתם. אחת הנשים הפריחה לעברנו נשיקות ואנחנו ברכנו אותם ב: "מזל-טוב" ו"מברוק".