דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 4.11.08, בוקר

צופות: 
עפרה, מיכל צ', חגית ב' (מדווחת)
04/11/2008
|
בוקר

אורח – יניב

10:00- 14:00

תקציר
פתחו את הכניסה הראשית לסמוע מכביש 60, מבלי לבנות פילבוקס. שפשפנו את עינינו כשראינו מוניות נכנסות לתוך העיר ונוסעות על הכביש. (את כל יתר הירידות אל הכביש בסביבה הזאת חסמו באבנים ובערמות עפר). 

מעבר סנסנה - מיתר
בשעה הזאת (10 בבוקר) המחסום שומם מהולכי רגל. במגרש החניה של הפלסטינים עומדים 5 אוטובוסים שמחכים למשפחות האסירים שיחזרו מהביקור בבתי הכלא הישראליים. לפני השער של פריקת החול בשיטת "גב אל גבinfo-icon" מחכות 6 משאיות ישראליות.


כביש 60 
דהריה
– חסומה כרגיל. סמוע - כבר סיפרנו, פתחו את הכניסה הראשית. 
דורה אל פאוור- הפילבוקס מאויש, התנועה זורמת. צומת הכבשים – הפילבוקס מאויש התנועה זורמת. אין הרבה תנועה על הכביש, אבל יותר מכוניות פלסטיניות מכרגיל. קצת לפני שיוך חברון – רכב צבאי ורכב של חברת החשמל יחד עם  אנשי חברת החשמל הפלסטינית עסוקים במדידות לקראת בניית קווי חשמל נוספים. בית ספר לבנות שיוך – חברון – חוצים את הכביש, החסימות במקומן.


כביש 35 
המחסום ההומניטארי
– הפילבוקס מאויש, חוץ מזה שומם. מעבר הזית  - פתוח. גשר חלחול חברון – התנועה זורמת,  הפילבוקס מאויש. ליד הפילבוקס שמעל בית כחיל בונים אנטנה ענקית – יותר מכוניות פלסטיניות נוסעות על הכביש.
עידנא -תרקומיה – הפילבוקס מאויש, התנועה זורמת. במכולת אנחנו מצטיידות כרגיל בלבנה הכי טובה במזרח התיכון.   נציגים ממשפחת חלימי עדיין מתלוננים על כך שלא קיבלו את האישור המיוחל למסוק את הזיתים שלהם שנמצאים מצידו השני של מחסום תרקומיה. הם בעלי זיכיון ולא בעלי הכרם ולכן לא מאשרים להם למסוק – סתם התעללות – אריק מ'רבנים למען זכויות אדם' יעזור להם, בתקווה שיצליח.


תרקומיא
שלושה אוטובוסים של משפחות אסירים עברו שם הבוקר. הנהגים שלהם, אותם פגשנו במכולת, אומרים שעברו ללא בעיות, ובכלל- המחסום מתנהל כמו שצריך. אותנו עוצרים בדרכנו חזרה קצת בגלל שאני ברוב טיפשותי לא לקחתי איתי היום את תעודת הזהות (בסוף מצאתי אותה בתיק – רק חשבתי שלא לקחתי....).  בהזדמנות הזאת אנחנו פוגשים עם שני ערבים ישראלים שעוברים את בדיקת המכוניות במחסום תרקומיא. הם רוצים להודות על שהוציאו את הכלבים מהבדיקה במחסום -  כי הם אנשים דתיים ומבחינה הלכתית כלב לא יכול לרחרח חפצים של מוסלמים. אותנו שחררו מהר.


חברון

בדרך מקרית ארבע לחברון, קצת לפני הבסיס של גבעת החרסינה, על גבעה, אנחנו מבחינות במספר מכוניות גדול של משמר הגבול וצלמים, משקיפים על מה שקורה בחוות פדרמן. החווה נמצאת מתחת לרכס הצפוני של קריית ארבע, ליד גבעת החרסינה. מתוך האוטו אנחנו מבחינים במתנחלים משוטטים שם.

לחברון הגענו בשעה אחת עשרה. זאת השעה שנקבעה על ידי הועד לשיקום חברון, שמקיים שבוע של העלאת המודעות לכיבוש בחברון. חנינו במגרש החניה הגדול ליד מחסום בית מרקחת. כשהגענו היינו שם לבד, לכן הלכנו לדבר עם כמה ממכרינו. מ', השרת של בית הספר לבנים, מתלונן על בדיקה איטית של הילדים בבוקר. אני הולכת איתו למחסום ומדברים עם החיילים – הם מבטיחים לו לעשות את הבדיקות יותר מהר. חוץ מאיתנו, מעט מאוד עוברים ושבים. עפרה ויניב המשיכו קצת בדרך, וג'יפ של שוטרים שכבר עומד שם מראה להם צו של שטח צבאי סגורinfo-icon. אנחנו חוזרים למגרש החניה ואז מכיוון  המחסום מגיע שוטר עם דרגות קצת יותר גבוהות ומראה לנו את הצו החדש של שטח צבאי סגור, מעודכן. לצו מצורף צילום גדול והוא תקף לכל אזור חברון וקריית ארבע. כל זאת על מנת למנוע את  פעילות ההזדהות שארגן הועד לשיקום חברון. מולנו עומדים כל כלי התקשורת הפלסטינים, ולכן השוטרים לא ממהרים לאכוף את החוק ונותנים לנו עוד קצת זמן. בינתיים מגיעים אנשי הועד לשיקום חברון - חבורה גדולה של עשרים פלסטינים ששמחו מאוד לראות אותנו (נציגים של שלום עכשיו, בני אברהם, לוחמים לשלום, שוברים שתיקה ואנחנו). אנחנו מדברים איתם קצת וחגית משלום עכשיו מתראיינת לכלי התקשורת הפלסטינים.

דקה אחרי זה מגיעים מאזור H1  כחמישים איש, תיירים או פעילים מארצות הברית. יחד איתם מגיע גם בוב סיימון מתכנית התחקירים 60 דקות של CBS. באותו זמן מגיע גם ברוך מרזל ועופר אוחנה עם המצלמות והדיבורים הרגילים שלו "עליכן לעלות לקברו של הרב הצדיק ברוך גולדשטיין ולבקש רחמים על נפשכן בגלל היותכן בוגדות....". דיברנו קצת עם בוב סיימון והצלחנו להשיג ממנו את כרטיס הביקור שלו. בוב מפטיר למיכל – חברון זה מקום מסוכן. כל אותו זמן השוטרים מתחילים לאכוף את צו השטח הצבאי הסגור ומסלקים אותנו, מה שנותן הזדמנות יותר טובה לברוך מרזל לשטוף את האוזניים של בוב סיימון בדברי הרעל שלו.
נסענו משם ועצרנו ליד המכולת של באסם, עלינו לבית המריבה. שוב אותם מראות מעצבנים של החיילים שמשחקים יחד עם המתנחלים שם. עפרה מצלמת את המצבות המחוללות מבית הקברות שליד בית המריבה.

חזרנו חזרה למכולת – והמשטרה  כבר מחכה לנו שם. מתפתח ויכוח בינינו לבין השוטר המהולל אפרים קרמשינט 'איך שומרים על הסדר הציבורי בחברון' - אלימות כלפינו ועצימת עיניים למול מעשי המתנחלים. באסם מספר לנו שאתמול מחמש וחצי בערב ועד ארבע בבוקר, אנשי בית המריבה יחד עם מתנחלים נוספים היו עסוקים בזריקת אבנים וגם ירו בנשק חם – והחיילים והשוטרים לא עשו דבר. הפלסטינים כבר התייאשו מהמשטרה ואפילו לא פנו אליהם.

יצאנו מחברון  - הייאוש נורא – אבל אסור לנו לאפשר לעצמנו להתייאש!!!