בית איבא, יום ב' 10.11.08, אחה"צ
בית איבא
בכניסה לשכם .שלוש משאיות .ביציאה עשר מכוניות מחכות לסיום החלפת משמרת של החיילים.
אחד ממכרינו הסבלים מעוכב לבדיקת שני בלוני חמצן שהוא מבקש להעביר. מדובר בחמצן המיועד למילוי מזגנים. מתנהל דין ודברים ממושך עם שני חיילים ומפקד המחסום נ. אבל לא ניתן אישור להעברה.
המפקד ניגש אלי מיוזמתו והסביר כי הוא מחויב להוראות המאשרות העברת בלוני גז רק בצורה מרוכזת ועל גבי רכב מורשה. בהמשך הוא שואל "למה אתן כל כך שונאות את החיילים?" במהלך השיחה סיפר כי הוא בן שדרות. נ. הסביר לי את הסיבות שלדבריו הוא צריך להיות כאן, אבל גם הקשיב למה שספרתי והסברתי לו! כשנפרדנו הביע את רצונו להמשיך בשיחה. גם אני אשמח להזדמנות.
14:30 במחסום הולכי הרגל לא בודקים את הנשים בכניסה לשכם וגם לא ביציאה. לעומת זה את תעודות הזהות של הגברים בודקים מול דף מספרים והצעירים היוצאים משכם עוברים את הקרוסלות מורידים חגורות ומוציאים טלפונים ומטבעות מהכיסים ועוברים במגנומטר. תנועת הולכי רגל מועטה והחיילים אדיבים. המת"ק
ה' מסתובב בין העמדות . בשלב מסוים הוא עובר לידינו ואומר, "אני עולה למעלה. אם תצטרכו משהו תקראו לי" זה נשמע כל כך נורמלי בתוך המצב הלא נורמלי.