בית איבא, יום ג' 11.11.08, בוקר

צופות: 
ציונה א', אסתי צ' [רושמת]
11/11/2008
|
בוקר

9:45-  מחסום בית-איבא

נ'- מפקד המחסום. ת'-נציג המת"קinfo-icon, שמונה חיילים במשמרת.  מעוכב אחד,כשעה בעמדת המעוכבים. 

בגלל השעה המאוחרת אין הרבה אנשים במחסום. עם בואנו,נ' ניגש כדי להבהיר ולהזכיר לנו את הנהלים,"מותר לכן לעמוד רק כאן! אסור לצלם,שמעתן?" ועוד,ועוד. לאחר כמה זמן אני מבחינה שהוא מצלם אותנו, אני מצלמת אותו מצלם אותנו. הוא לא מפריע

ולא אומר מילה. בשעה 10:30 המעוכב שוחרר.

למחסום מגיעים אמא ובן,בן 20. תושבי תל שבע ,בעלי תעודות כחולות. האם ,ילידת שכם הגיעה כדי להשתתף בלוויית אמה שנפטרה אתמול בלילה , נ' מאפשר לאם לעבור אך לא לבן.מורה לו להמתין לאמא  עד שתחזור מן הלוויה.  הבן לא יודע את נפשו. שומר על איפוק, מתחנן בפני האם שתעבור ושהוא כבר יסתדר .התקשרנו לת' מהמוקד ההומניטארי, האם והבן,שניהם חולי סכרת. האם גם חולת לב.  התקשרנו גם לדובר צה"ל ולמת"ק. כלום לא עזר. גם ת',נציג המת"ק מקשה עורף, מתנהג בגסות ובחוסר רגישות לצער ולסבל של בני המשפחה.  "לך הביתה, בקיצור!" הוא אומר לבן. בסוף אנו משכנעות את האמא שתעבור ומסכמות עם הבן שניקח אותו לחווארה שם הוא אומר ינסה לעבור ולהצטרף לאם.

לכל אורך המשמרת בבית איבא, נ' מתנהג בגסות ובקשיחות,מנסה להשליט מרות,מאד לא סימפטי.אף השכיל לשתף אותי במחשבות שמטרידות אותו  " אני גר בשדרות,כל השנים אנחנו סובלים מהקסאמים,בשבועיים האחרונים נפלו מלא קסאמים,כל פעם שנופל קסאם בא לי לכסח להם את הצורה. אם הייתי יכול  עכשיו הייתי מכסח פה את כולם."  שאלתי מה הבן אדם עם החולצה הכחולה שעומד כעת לעבור אשם?  הוא זרק עליך קסאמים?  "מה זה חשוב אם זה הוא או לא ,זה העם שלו וכולם שם אשמים. "  שאלתי אם היה רוצה שיענישו אותו אישית על משהו שמישהו אחר עשה. אמר שזה לא קשור " ומה אני אשם שאני גר בשדרות?"