בית אומר, מת"ק עציון, נבי יונס, יום ב' 27.10.08, בוקר

צופות: 
חיה א., עדה ג. (מדווחת)
27/10/2008
|
בוקר

 

07.10 חוסן נכנסנו לחוסן בעקבות נוהל אלמנת קשinfo-icon שהתרחש בבית פרטי מזה יומיים. לשמחתנו קבלו אותנו בעלי הבית בהודעה משמחת: החיילים עזבו הבוקר בשעה 04.00. שמחנו אתם והמשכנו בדרכנו. 

07.45 מת"קinfo-icon עציון

אנשים רבים מחכים לפתיחת המת"ק. ברשימה של הפלסטינים 113 אנשים. מחכים בחוץ כ-150 אנשים, ביניהם כאלה שחזרו מיום אתמול וקבוצה של כ-30 נשים. בשעה 08.15 הגיעו הקצינים, זרקו לפח את רשימת הפלסטינים, הכניסו כל מי שחזר מיום אתמול ואח"כ חילקו עוד כ-30 מספרים. כל האחרים נשארו בחוץ. כל התהליך התרחש במהומה גדולה בחוסר סדר מוחלט, אנשים התקדמו ונדחקו, לא שמעו לחבר שלהם שערך את הרשימה וביקש שיחזרו אחורנית. לבסוף הרעים הקצין קולו והם חזרו לאחור, אבל מספרים נוספים לא חילקו. אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת וכולם נכנסו. ומיד כולם הוצאו. באולם ההמתנה יש רק כסאות סביב הקירות וכל האולם ריק מכל. כל הכסאות תפוסים. מספרם אינו מספיק לאנשים המחכים. כ-20 עומדים בתור לפני הקרוסלה    חזרנו למת"ק בשעה 10.30 בקירוב. אנשים מעטים כבר נכנסו למת"ק. העומדים בתור בכניסה לקרוסלה מחכים ומחכים. במשך כ-1/2 שעה שהייתי באולם ורק לקראת סופה הכניסו שתי נשים וזה הכל. חיה


התקשרה כמה פעמים למוקד ההומניטרי והם אכן עזרו לכמה אנשים. יש אנשים שצריכים רק לחדש את טביעת כף היד שלהם ואז אינם צריכים לעמוד בתור. יש גם צורך להפריד בין מי שצריך לחדש את הכרטיס המגנטי ובין מי שמבקש כרטיס חדש. כמו כן מי שצריך להגיע לשוטר לא צריך לעמוד בתור, אבל מסיבות כלשהן אין כל הפרדה בין הבקשות השונות, הכל מעורב, מבולגן ומעורר הרבה כעס. אנשים מגיעים לשם פעם רביעית-חמישית ואף יותר מכך. הם בקשו והציעו לקבל מספרים שיהיו תקפים לשבוע הבא - כך שלא יצטרכו להתחיל את הכל מחדש, נשמע לי מאד הגיוני.

הנה מספר דוגמאות אישיות וחיות מהשבוע   

1. מאהר – מספר 88 בר.פ. (ברשימה הפלסטינית) – לא קבל מספר מהקצין. בשעה 11:00 יצא קצין ואמר שיש בעיה במכשיר המצלם טביעת אצבעות. המחכים הלכו הביתה.  

2. מוחמד – מספר 73 בר.פ. – אמר לנו שהכניסו כ-30 אנשים שנשארו מיום אתמול. עוד כ-30 נשים ועוד כ-20 גברים קבלו מספרים חדשים. הוא חיכה עד 12.30 והלך.


  
3
 עאדל – מספר 86 בר.פ. – חכה עד השעה 15.00 והלך הביתה.

   4. חילמי – אדם מבוגר בעל נגריה שצריך להעביר מוצרים לישראל ללקוחות. בא לחדש מגנטי, היה עד 09.30 והלך לנגריה לעבודה. יחזור למחרת. היו לו 5 פועלים ועכשיו רק אחד מפני שיש לו קשיים להעביר את המוצרים לישראל.

  
 5. נביל – מספר 28 בר.פ. – הגיע בפעם הרביעית. בשעה 12.30 דבר עם המוקד ההומניטרי שאמר לו שיחלקו מספרים בשעה 14.30. הוא חיכה עד 16.30 והלך הביתה. אמר לנו: חיים פה על תקווה, מתנהגים פה אלינו כמו לכלבים.

  
 6. חוסיין – מספר 71 בר.פ. – בא בשביל לחדש טביעת כף יד, כל החודש חזר ובא ולא הצליח להכנס.  

 
7.
עדנאן – מספר 50 בר.פ. – הגיע בפעם השלישית. חיכה עד השעה 15.00 והלך הביתה. מבקש שיזמינו למחר מי שלא נכנס ושיתנו מספרים כך שנוכל להכנס. אבל כל פעם הכל מהתחלה.  

 
8.
אליאס – בא לחדש כרטיס מגנטיinfo-icon, חיכה עד 14.00 והלך הביתה בידיים ריקות. 


זהו מדגם קטן מעשרות האנשים שחיכו שם. נמשיך לעקוב, ובשבוע הבא נבדוק מה קרה איתם. לקחנו טלפון מכל אחד מהם. מה שברור, צריך באופן דחוף לחפש דרך לייעל את השירות במת"ק. המצב כיום, לפחות בימי שני, שהוא היום של בית-לחם והכפרים הקרובים, הוא קטסטרופלי בלשון המעטה.

 שאר המסלול - בית-אומר, נבי-יונס – כרגיל.