א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום א' 18.11.07, בוקר

צופות: 
אורחת- מיכל, נאוה א. (מדווחת)
18/11/2007
|
בוקר


ענאתא, 6:55

לא ביקרתי במחסום זמן רב. מסלולי המעבר להולכי רגל הועברו לצד השמאלי של הכביש. הרבה מכוניות, מעט הולכי רגל.

א-ראם, 7:20

תור של 10-12 מכוניות, מעבר מהיר, לא הבחנו במעוכבים.

בדרך לקלאנדיה שוטטנו עם הרכב בא-ראם וראינו שהחומה המתפתלת בין הבתים סגורה כמעט הרמטית, נותרו עוד 2-3 פינות בהן ניתן לעבור מצד לצד. במהירה לא נוכל יותר לעבור מא-ראם לקלאנדיה בצד המזרחי של החומה.

קלאנדיה, 7:50

בדרך בדקנו את החומה - ממשיכים לבנות את החומה הדקורטיבית בקטע האחרון העומד להיסגר ממש בקרוב.

8:10 – שני מעברים פתוחים, תור גדול, שתי החיילות משוחחות ביניהן כמה דקות והאור אדום. לא היה מיק לפתוח עוד מעבר.

8:40 – מעט אנשים מחכים לכניסה למת"ק. יתכן שביום ראשון יש פחות עומס? השוטרים מוצאים אותנו בסככת המת"ק. הם קלטו במצלמות שמיכל צילמה בשטח ורצו לדעת מה צולם.

30 גברים מתגודדים על הקרוסלה, חלקם צועקים ומתווכחים. שאלנו מה קורה, "לא עומדים בתרבות". הסביר לי בחור צעיר. עבורו 'תרבות' פירושה 'תור מסודר'. התברר שהיו שתי רשימות והיה צריך לאחד אותן לפי שיטת הריץ'-רץ'.

כעבור כמה דקות נרגעו הרוחות וכולם חזרו לספסלים כשהאיש עם הרשימה מקריא את השמות של הבאים בתור – לפי הסדר. עניין התור סודר, 'תרבות התור' שוב שולטת.

9:05 – כל 5 דקות מכניסים אדם נוסף למת"ק אך אף אחד עוד לא יצא. בפנים רואים את האנשים ממלאים טפסים לבנים.

9:14 – צעיר ראשון יוצא עם זימון לשיחה במחנה עופר – כולנו יודעים מה פירוש הדבר, התחילו ללחוץ עליו עד שיסכים להיות משת"ף. נשים שהגיעו באיחור שוב קיבלו אישור להיכנס ללא תור, אך לא מייד, אלא לאחר שכמה מהמקדימים לעמוד בתור נכנסו.