עאנין, ריחן, שקד, יום ה' 30.10.08, בוקר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
לאה ותמר
30/10/2008
|
בוקר

מחסום עאנין  6:25
רק החנינו את המכונית ומייד ניגש אלינו גבר שידו השבורה עטופה מגבת והוא בדרכו לבי"ח בג'נין. הוא סיפר באנגלית שדודו בעל אדמות ותמיד היה לו אישור מעבר וכעת אומרים שהוא מנוע מסיבות בטחוניות. אין לו מי שיעבד את אדמתו או ימסוק את הזיתים. בנוסף הוא מבקש שנפעל לפתיחת שער תחתי באיזור קרוב יותר לכפר ולשטחי הזיתים התחתונים. כבר מספר פעמים שמענו בקשות כאלו משום שאנשים לא מספיקים לעבוד יותר משעה-שעתיים ביום כאשר רוב היום נשרף להם על הדרך הלוך וחזור על חמור, במקרה הטוב, ובד"כ ברגל.
משך כל זמן שהותנו במחסום אנחנו מנסות לסייע למספר אנשים שניגשים לבקש עזרה בהשגת אישורי יציאה למסיק. נותנים לנו רשימות עם שמות ילדיהם בני 20+ שהיו יכולים לעזור הרבה בעבודה אבל מה לעשות שהם בגיל "מועד לטרור". עוברים כמה טרקטורים שמסיעים בעגלה נגררת אנשים למסיק בשטחים שבהמשך הדרך. גם אנשים מבוגרים יוצאים למסוק מכיוון שצעירים מתקשים לקבל אישורים.
ראוי לציין שבאישורים רבים מצויין שמותר לעבור בחזרה עד 21:00 בערב, אבל הזכות נשללת מכיוון שהמחסום נסגר ב16:00.

מחסום שקד (טורה)  7:25
הסככה שלפני השער מלאה גברים, שכנראה עובדים באזור התעשייה בשקד, שממתינים להסעה. שלוש מכוניות עומדות בתור להיכנס. הבדיקה איטית והנהג של המכונית השלישית יוצא לחלץ רגליו.
גבר שיוצא ברגל לכיוון ישראל כועס מאוד. אומר שחיכה שעה וששיגעו אותו בטרמינל ושנתקשר ונודיע למישהו כי זה לא בסדר. גבר מבוגר עומד ומספר לנו שיש לו אדמות בצד הישראלי ולא נותנים לו להעביר במחסום אפילו שק זיתים אחד או שמן אלא אם הוא מבקש אישור טלפוני בפלאפון וממתין במחסום כמה שעות עד לקבלת האישור. הוא מספר שהחייל במחסום לא יבקש למענו את האישור בקשר הצבאי מצד אחד, ומצד שני האישור לא יכול להתקבל במכשיר הפלאפון שלו אלא רק בתקשורת הצבאית. אנחנו מוסיפות לשוחח איתו ומסתבר שהוא הבעלים של האדמה עליה הוקם המחסום. כשהוקם המחסום עקרו לו את הזיתים. עד היום לא קיבל פיצויים על אובדן הזיתים או האדמה. מכיוון שהשתלטו על אדמתו בנה בית ובור מיםinfo-icon על אדמה אחרת עם אישורים חלקיים אבל בלי אישור בנייה והצבא הרס לו את הבית ואת בור המים שחפר לידו ב19/6/06. הוא נראה מיואש ומתוסכל כשהוא שואל אותנו מה הוא אמור לעשות במצב הזה. היה קשה לנו לענות.

7:50 איש עובר ומספר שהוא כאן משש וחצי כי הבידוק איטי מאוד. בנוסף מתלונן על תהליך חידוש האישורים. לוקח ארבעה חודשים לחדש אישור מעבר ולא נותנים להתחיל תהליך חידוש מראש, אלא רק כשנגמר האישור. כך נוצר מצב שנתקעים בלי אישור הרבה זמן ואי אפשר לעבוד.
איש אחר עוצרinfo-icon ושואל אם יש לנו מצלמהinfo-icon לצלם את הבוץ שאנשים נאלצים לעבור בו. לפני ואחרי השער האדמה בוצית מאוד וראינו אשה נתקעת עם עגלה וילדים קטנים לבושים יפה לביה"ס מתלכלכים. לאה דיברה כבר מזמן עם הסמכויות השונות והובטח שהעניין יטופל והנה חלפה עוד שנה והמצב בעינו. ניגשנו לדבר עם החיילים ומייד ניגש אלינו מפקד המחסום. הוא הביע הזדהות ורצון לעזור באופן שנשמע חצי כנה וחצי מתודרך והסביר שעם כל זאת אנחנו חייבות להבין את המניע המבצעי - אי אפשר ליצור פתרון קבע (חצץ/בטון) כי בזמן שהשער סגור צריכים לראות טביעות רגליים באדמה החרושה. אי אפשר להניח קרשים זמניים משום שגם כלי רכב עוברים באותו מקום. לאה מציעה מעבר הולכי רגל צדדי או גשר קרשים צר שלא יפריע לרכבים, אבל אנחנו רואות שפקעה סבלנותו של הבחור ואנו נאלצות להסתפק בעוד הבטחה להשתדלות לעשות משהו.

מחסום ריחן - ברטעה 8:15
נהגי המוניות הנמצאים דרך קבע בצידו הפנימי של המחסום מספרים שבבוקר היתה תקלה במכונת הבידוק ונוצר לחץ. עכשיו המעבר זורם. במעבר המכוניות היוצאות ארבע מכוניות תחת סככת הבדיקה. אדם אחד עובר עם גלאי חומר נפץ וארבעה עומדים ומסתכלים עליו. חמש מכוניות ממתינות בתור. אין שינוי במצב  עד לעזיבתנו כעבור כ15 דקות.