בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום ג' 14.10.08, אחה"צ

צופות: 
פתחיה ע. ודפנה ב. (מדווחת)
14/10/2008
|
אחה"צ
Seriously? Does this make us safer?

 

בחווארה אין לנו שום אפשרות לראות מה מתרחש בנקודת המגע בין החיילים וגברים שמאחורי הקרוסלה השנייה.

בבית פוריכ  - איום בהוצאת צו שטח צבאי סגורinfo-icon.


14.00 - שער שומרון -
אין בדיקות בכניסה לשטחים הכבושים


מרדה-
שתי הכניסות פתוחות


זיתא
- חסום בערימת עפר, ושער נעול. אנשים מתקשים לעבור רגלית בדרך החתחתים הזו.

מחסום זעתרה/תפוח  -  אין תורים בשום כיוון- מכונית מגיעה, מנפנפת בתעודת הזהות ועוברת.

14.40 - חווארה - נער צעיר מוכנס לצינוק, פתחיה הולכת לראות מה קורה, הנער משוחרר.

אין תורי מכוניות, לא בכניסה ולא ביציאה משכם. אמבולנסים שמגיעים מועברים מהר, לאחר פתיחת הדלת האחורית .

משאיות עוברות מפה, כי בעוורטא סגור (חג).

כ-50-100 איש בתורי הגברים כשהחיילים מרבים לצעוק עליהם "אירג'ע לוורא". בחור צעיר עם כובע לבן- החיילים לוקחים לו את הכובע, ומשתעשעים בו, לובשים על ראשם, אח"כ על קסדתם. צוחקים. לבסוף - מחזירים לו.

כתמיד  - כל הגברים יוצאים וחגורתם וכל רכושם הקטן, זה שבכיסים, בידיהם. עוצרים אחרי הקרוסלות על מנת להתלבש.

15.10- מהומה בתור הגברים, צעקות של הממתינים ושל החייל המנסה לעשות בהם סדר, התקרבתי לראות את המתרחש ומייד זינק סג"מ וניסה להרחיק אותי. הבהרתי לו שאשאר שם (ליד הבודקה של הבדיקה) עד שהרוחות יירגעו כי רק משם אני רואה מה קורה. הוא אומר "החוק אומר שאת צריכה לעמוד מאחורי הקו הכחול" אני מסרבת בשקט ונותרת במקומי. הוא מבקש תעודת זהות ואני דורשת שיזדהה קודם. הוא מסרב ולא מקבל את תעודתי. אומר שיקרא למשטרה.

ק. מת"קinfo-icon מילואימניק, מוהנד. חביב אלינו, ומנסה לדבר איתנו. משתחרר בעוד שבוע.

15.30- בחור צעיר מגיע עם 2 אחיו הקטנים, בני 6 ו-7. אנחנו לא שומעות מה אומר להם ק. המת"ק ששולח אותם חזרה, רק מנחשות שהוא דורש את תעודת הוריהם. אח"כ אנחנו שואלות אותו והוא מאשר. אני מקשה "ומה בכך, למה שהילדים לא יעברו עם אחיהם, למה הם צריכם תעודת הורים?" והוא אומר "את יודעת כמה ילדים הם גונבים?" ואני "האם זה התפקיד שלנו לשמור שלא יגנבו ילדים?" הבטיח לעזור.
ב-16.00 הילדים עוברים (האחות שלהם מחכה בעבר בשני), אך פטור בלא כלום הרי אי אפשר - את הבחור מטרטרים - שולחים אותו למכונת השיקוף עם תרמילו. כשהוא חוזר דורש הסג"מ המוזכר לעיל שיפתח את התרמיל ויוציא את כל חפציו. אחרי כל זאת, מטר אחד מאוחר יותר - חייל נוסף דורש ממנו לרוקן את תכולת תרמילו. בסוף הוא מתאחד, נרעש וחיוור, עם אחותו ואחיו הקטנטנים.

15.45 - בחור צעיר ניגש אלינו נסער כולו ומספר לנו שק. המת"ק מוהנד הכה/בעט באחיו משום שהלה סרב להרים זבל. האח עדיין שם, מאחורי הקרוסלות. ממקום עומדנו אין לנו כל אפשרות לראות מה מתרחש מאחורי מערכת הקרוסלות השניה, שם עומדים תמיד חיילים לפני תור הגברים הצעירים ואיננו יכולות להעיד על המתרחש.

אנו רואות שהאירוע הסתיים והרוחות שוב נרגעו, אך כתוספת - שלח אותו מוהנד למכונת השיקוף לשקף את......2 הספרים שנשא בידו- עוד טרטור קטן לפני שיצא. הבחור המבוהל אישר שמוהנד הכה אותו אך סרב להגיש תלונה. מה, הוא צריך עוד צרות?


16.20- בית פוריכ
- טיפטוף של אנשים. מעבר מהיר. אין כמעט מכוניות. אחד האנשים "המחסום היום א' - א'". בעל הקיוסק (מספר טלאי יריעות ניילוןinfo-icon ופתיליה להכנת הקפה והתה + כמה אבנים לישיבה) מספר לנו כיצד שרפו את הדוכן בלילה שבין שבת לראשון. החיילים  סיפרו לנשות מחסום WATCH שראו את המקום בוער בשעה 1.30 בלילה. ראו, ולא עשו כלום. האיש מתפרנס ממכירת קפה לעוברים ושבים ובקושי מצליח לפרנס את משפחתו. עכשיו נותר חסר כל ומבקש עזרה.

16.40 - אנחנו עומדות ליד הקו הלבןinfo-icon, כי אין הרבה מה לראות ולא רוצות להכנס לעימות. מפקד המחסום ניגש ואמר לנו ללכת משם, כי אנחנו מפריעות. אנחנו אומרות שאיננו מדברות עם החיילים או מתקרבות אליהם. הוא אומר שהמקום הוא שטח צבאי סגור, ואנחנו מבקשות לראות את הצו. הוא אומר שהוא ישלח להביא (ראו דו"ח בוקר 13.10). התעלמנו ונותרנו על מקומנו.
ב-17.00,  עזבנו. לא ברור אם שלח להביא את הצו או לא.