א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום ה' 13.3.08, בוקר

6.35 ראס-חמיס:
השער היה פתוח, בשעה זו עוברים מעט מאוד ילדים.  נראה שהילדים עוברים ללא הפרעה. כשחזרנו מענתא ראינו שלושה ג'יפים ליד השער.

6.40 ענתא: תור ארוך של מכוניות. נהגים ממתינים בחוסר סבלנות. 10 חיילים ואנשי משמר אזרחי. כל מכונית נבדקת.

7.20 א-ראם:

אין כל תור של מכוניות בשני הכיוונים, מעט הולכי רגל. בתיקים של תלמידות בית-ספר נבדקים על ידי החיילים.

7.40 קלנדיה:

גיהינום. רק קרוסלה אחת פועלת. לדברי דודו (בשיחה טלפונית) זאת שהיתה שבורה לפני שבוע תוקנה ונשברה שוב, ועוד אחת נשברה. לדבריו מחסום קיבייה נסגר לפני שבועות מעטים והאנשים מופנים לקלנדיה. הייתה צפיפות איומה לפני הקרוסלות החיצוניות. כל חמשת השרוולים פעלו ובכל זאת כדי לעבור את הקרוסלה החיצונית נדרשו 35 (!) דקות. מעבר הנשים והסטודנטים היה תקין הפעם.

כמה דקות אחרי השעה שמונה הגיעו הרבה משפחות של אסירים, שהיה עליהן לחכות עד שהדוחק במחסום יפחת, מה שקרה בשעה 9 בערך כשעזבנו.

רופא מאוגוסטה ויקטוריה פגש אותנו כשהגענו למחסום ושוב סיפור לנו שהדרך לבית החולים נמשכת כל בוקר שעה וחצי.