בית לחם, יום ו' 19.9.08, בוקר

צופות: 
יהודית א.,חנה ב' (מדווחת). אורחת: מגרמניה
19/09/2008
|
בוקר

מחסום בית לחם, צד פלסטיני,  משמרת רמאדן

הגענו לצד הפלסטיני של מחסום בית לחם בשעה 09:30 (לפי שעון ישראל). במקום כבר היו המונים והלחץ היה גדול. הצבא היה מיוצג ע"י המנהל האזרחי משמר הגבול ויחידת חיילים שכנראה הובאו לאבטחה סביבתית.  המשטרה והמשטרה הצבאית פעלו בתוך "הטרמינל". 18.000  אנשים עברו היום במחסום בדרכם לתפילות. המחסום תוכנן לקיבולת של 3000-4000 אנשים ביום. על מנת להקל על הלחץ הועברו הנשים לא דרך השרוולים הרגילים אלא במעבר שנפתח לצורך זה והבדיקה שלהן נערכה ברחבה ביציאה הצדדית של המחסום. מספר האוטובוסים שעמדו לרשות המתפללים לא ענה על הדרישה, והעובדה הזו גרמה למתח באזור שמחוץ למחסום.

  תור הנשים: הלחץ  על הכניסה הראשונה היה גדול, ו ונשים ניסו לעקוף את המהומה ע"י קפיצה מעבר לבטונדות. קצין המת"ק רס"ן נ. הצליח, בנועם ובנימוס ראויים לציון להביא את הנשים לכך שהן הסתדרו בתור והמעבר התחיל לזרום. מאוחר יותר עברנו את הכניסה  וראינו התקהלות גדולה של נשים בכניסה לבנין ונראה היה כי התור לא זז. פניה למפקדים במקום הואילה.   

תור הגברים: לחץ גדול והקפדה על אישורים וגילאים. לנכים אפשרו מעבר מחוץ לתור ודרך שער הברזל שבחומה, שהיה פתוח במשך הבוקר כולו. חיילי מג"ב ערכו את הבדיקות בכניסה הראשונה. הלחץ על הכניסה היה קשה ורבים ניסו להידחף בתור – מה שעוד הגביר את הלחץ. רק אחרי התערבות מוצלחת של נ. הסתדר תור, והלחץ הותר.  מפקד מת"קinfo-icon עציון ומג"ד גדוד מג"ב נוכחו במקום לאורך כל הבוקר, נוכחות שהוסיפה הרבה להתנהלות במקום. 

  היו לא מעט אנשים שהתאכזבו על כי לא ניתן להם לעבור לתפילות. התברר כי רק 500 אנשים ביקשו היתרי תפילה מכל אזור בית לחם וחברון. האם הסיבה לכך פוליטית? האם האנשים היו מודעים לאפשרות לבקש אישורי תפילה? האם תהליך קבלת האישורים גוזל זמן רב מדי? 

כשעזבנו בשעה 11:30 עברו רוב האנשים והמקום התחיל להתרוקן.