בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 13.10.08, בוקר

צופות: 
נטי א., רינה צ. (רשמה)
13/10/2008
|
בוקר

 

 

סיכום :
בבית פוריכ עשו "הפסקת חיים" עד שנעזוב את המחסום, ובהמשך הוציא מח"ט שומרון צו שטח צבאי סגורinfo-icon כדי לסלק אותנו מהמחסום.

מישהו שרף את הקיוסק במחסום בית פוריכ.

בחווארה אחד החיילים מצלם אותנו. האם זו יוזמה פרטית או שיגרת מחסום חדשה?


בית פוריק
- 8.00 - 7.20

מיד שהגענו ניגש מפקד המחסום והודיע שזה שטח צבאי סגור ואסור לנו להיות במחסום. כיוון שזו לא פעם ראשונה ששמענו טענה כזאת כדי להרחיק אותנו , אמרנו לו שיראה צו כתוב , אחרת זה לא אומר כלום. הוא חזר לעמדה, ואז יצא חייל אחר ואמר שאסור לנו לדבר עם הפלסטינים. לא ענינו לו. ואז הוא הודיע שאם לא נעזוב את המחסום - יפסיקו את הבדיקות (מה שנקרא בלשון הצבאית  "הפסקת חיים"). ואכן, נתנו הוראה לאנשים הממתינים לחזור אחורה.

לא רצינו לפגוע באנשים המחכים, ולכן התרחקנו מהמחסום, אבל לפני זה ניגשנו לעמדת החיילים ואמרנו למפקד מה אנחנו חושבות על המעשה הזה.צילצלנו למוקד ה"הומניטרי" ולז. ממת"ק שכם.עמדנו מול, ליד השלט האדום. הבדיקה התחדשה. בסך הכל ההפסקה ארכה פחות מ-5 דקות.

 כעבור כרבע שעה ראינו שתי נשים זקנות מתווכחות עם אחד החיילים שעה ארוכה ובסופו של דבר נענות בשלילה. ניגשנו לשאול אותן מה הבעיה. הן סיפרו שהן גרות באחד הכפרים שבסביבה ואחת מהן רוצה לבקר את בת דודתה שגרה בבית פוריק. השניה מלווה אותה. לא היה ברור אם אנחנו יכולות לעזור. למיטב הבנתנו רק תושבי בית פוריכ יכולים לעבור במחסום. עד שנברר,  חזרנו מהר למקום שחכינו קודם, כי היה ברור שהם יפסיקו שוב את הבדיקה עד שנתרחק. אבל - הם פתחו ב"הפסקת חיים" חדשה והמשיכו גם כשהתרחקנו עוד יותר, עד למכונית של חמדאן.

צלצלנו שוב לז., והוא אמר שכמובן זכותנו לעמוד במחסום, ושהוא מיד יגיע.

בינתיים הסביר מפקד המחסום לממתינים בתור שהעיכוב הוא בגללנו תוך שהוא מצביע לעברנו. כמה אנשים ניגשו אלינו וביקשו שלא ניפגע בהם. ואז ראינו ג'יפ צבאי נכנס וחשבנו שזה ז.. יצא ממנו סגן וניגש אלינו כשהוא מנפנף במיסמך. מסתבר שזה היה טופס "שטח צבאי סגור" מ-12.10 שעה 16.00 עד 13.10 שעה 16.00 וחתום עליו מח"ט שומרון אל"מ בר (השם הפרטי נשמט מזכרוננו). מעבר לדף היה צילום אוויר כנראה של איזור המחסום, שמציין את גבולות הצו. בלית ברירה עזבנו.

כל התהליך הזה נמשך קצת יותר מחצי שעה. ב-8.00 הגיע הצו. צילום הצו נמצא באתר www.machsomwatch.org

הצו לא כלל את הפלסטינים שהמעבר שלהם במחסום התחדש. למעשה - הוא נועד רק בשבילנו.

לא ברור לנו למה היה צורך להתאמץ כל כך כדי להרחיק אותנו. דוקא לנו לא היו טענות נגד התנהלות המחסום. כל הזמן שהיינו היתה זרימה די ערה של אנשים לכיוון שכם.. הרבה סטודנטים. המעבר שלהם במחסום היה מהיר . אוטובוס הוריד את כל נוסעיו- כולן נשים צעירות, ועבר ריק לכיוון שכם. הנהג אמר שזו הוראת המת"ק.

אלמלא היינו צריכות להתעסק בפרובוקציות של החיילים , קרוב לוודאי שהיינו עוזבות  יותר מוקדם.

בצאתנו ראינו שהקיוסק המאולתר במגרש החניה שרוף. הוא נשרף לפני שני לילות, לא ידוע ע"י מי. אנחנו חדשות במחסום זה ולא היכרנו את האיש שאיבד את פרנסתו.


עוורטא -
6 מכוניות בתור מכיוון שכם, אחת מהן משאית.


חווארה 
 - 9.45 - 8.25

מיד כשהגענו מיהר אחד החיילים לצלם אותנו בטלפון הסלולרי. זה קרה לנו גם במשמרת הקודמת. האם מכינים לנו אלבום במחסום חווארה?

תור היוצאים משכם גדול - להערכתנו ( ממקום התצפית המרוחק שלנו - הקו הכחול) כ-60-70 איש.המדובר בתור הגברים הצעירים העוברים דרך המגנומטר. נשים וגברים מעל גיל 45 עוברים מהר. אישה שעמדה על ידנו אמרה שהיא מחכה לבעלה שיעבור את הבדיקה כבר שעה.

כל הזמן נשלחים אנשים ונשים מהתורים לשקף חפצים במכונית עם מכשיר השיקוף מעבר לכביש.

יש מעוכב בצינוק. המפקד סמ"ר נ.  הסביר שהוא "בינגו", כלומר מספרו עלה במחשב כמבוקש שב"כ. לדבריו הוא מחכה 5 דקות.  אחר כך הוא הולך לשוחח עם המעוכב. הוא שואל איך אומרים בערבית "מיספר". נראה שהוא מנסה להסביר לו בערבית מדוע הוא נאלץ לחכות.  הוא שוחרר אחרי מעט פחות משעה.

8.45- התור עדיין ארוך. רק שתי עמדות פועלות.

9.15- במגרש החנייה פגשנו אדם שנשוי זה 9 שנים לאישה ירדנית ויש להם שני ילדים. הם אינם יכולים לחיות יחד. היא לא תקבל אפילו לא תושבות זמנית בשטחים, ואם תגור איתו תהיה עבריינית -שב"חית- ותהיה מועדת לגירוש בכל רגע. וגם הוא אינו יכול לחיות באופן קבוע בירדן. שתי המדינות אינן רוצות להגדיל את האוכלוסיה הפלסטינית שלהן. מזכיר  זמנים רעים בתולדות עמנו. הפתרון שלו שכל כמה חודשים הוא שוהה חודש בירדן. איזה פיתרון?!

9.25- פונה אלינו תושב בית פוריכ ששתיים מבנותיו חולות במחלה של עודף פרוטאין. הן זקוקות למזון מיוחד, אותו הוא קונה בחנות מיוחדת בפ"ת (הוא מקבל אישור מיוחד להיכנס לישראל).אחת מהן, בת 18, כנראה כתוצאה של המחלה, זקוקה באופן קבוע לחיתולים. כל זה מסתכם בסכום של 2500 ש"ח לחודש - סכום עתק במושגי השטחים. הוא פנה לכל  מיני אירגונים הומניטריים בשטחים ולא נעזר. הוא שאל האם יוכל להיעזר ע"י אירגון בישראל. אני פניתי לעדה ה. שתברר ב"רופאים לזכויות אדם". האם מישהי יודעת על אפשרות אחרת?
איש זקן מבקש רשות לגשת למטע זיתים מול המחסום, מעבר לכביש, בצלע ההר שמתחת התנחלות ברכה. המטע שייך לו. אמנם נקבעו לו ימי מסיק בעוד שבוע, אבל הוא לא מורשה להיכנס למטע שברשותו מעבר לימים אלה. הוא רוצה לראות מה מצב הפרי. נציג המת"ק מ. (איש מילואים) מתאם כדי שאף אחד לא יפגע בו (לפחות מצד הצבא). יותר מאוחר ראינו אותו חוזר. הביקור עבר בשלום.

איש עם הליכון יורד ממונית קרוב למחסום ועובר על הכביש (הוא לא מסוגל לעבור במסלול הנכנסים לשכם דרך הקרוסלה).

אישה עם רעלה המכסה את עיניה נכנסת לצינוק מיוחד יחד עם חיילת וחייל שומר מבחוץ לבדוק אם פניה זהים לתמונה שבתעות הזהות.

9.45- עוזבות


צומת זעתרא-
גם בהלוך וגם בחזור לא היו תורים ארוכים.