בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 24.9.08, בוקר

צופות: 
דליה ו', נורית ו'-ל' (מדווחת)
24/09/2008
|
בוקר

 

זיתא: סגור כרגיל.


07:10 צומת תפוח-זעתרה: ריק מצד מערב. 5 מכוניות מצד צפון (שכם). לא עצרנו.


07
:20 בית-פוריכ

תנועה דלה עד נורמאלית בשעת בואנו. אוטובוס בכיוון היציאה משכם ובו הרבה נשים. הוא נבדק כ-5 דקות ומורשה לעבור.

אנו מבחינות ב-4 פלסטינים הממתינים מאחורי המחסום (מזרחה לו) על-יד עמוד חשמל. תחילה הסבירו לנו בערבית שהם מג'נין, והבוקר אין נותנים להם לחזור, כי הם מג'נין. אח"כ הסתבר שאחד מהם דובר עברית, והוא סיפר שאתמול, 23 בחודש, התירו להם לרגל הרמאדן לבקר קרובים בבית- פוריכ, והיה ברור להם שבאותה דרך גם יוכלו לחזור, אך צוות החיילים של הבוקר התעלם מההנחיות לרמאדן, או שמא לא בדיוק ידע עליהן. נטלו מהם את התעודות,  והמפקד הודיע להם שהעניין בבדיקה. יצוין שהיו במחסום כבר בשעה 07:00 , כלומר הרבה לפני בואנו.

לנוכח "המשא ומתן" שלנו עם הפלסטינים ניגש מפקד המחסום, החזיר להם את התעודות, אך דרש במפגיע שיסתלקו וימתינו במגרש החנייה (איך ייצרו איתו קשר עין? איך יודיע להם?), ועלינו פקד לא לדבר איתם. ניסינו דברים איתו, אבל זה לא נראה קרוב לפתרון (הפשוט כל כך לכאורה). עלינו למגרש החנייה ופנינו למוקד ולמת"ק באופן הכי אינטנסיבי שאפשר. בינתיים שניים מהקבוצה נסעו במונית חזרה לבית פוריכ ונעלמו לנו.
במקום נשאר חקלאי מבוגר עם אשתו המבוגרת מכפר על-יד ג'נין, שבאו לפגוש לכבוד החג את משפחת הכלה. דווקא שני בניהם, (אחד מהם החתן המיועד), שעבדו זמן מה באזור בית-פוריכ ובתעודותיהם הכתובת הנכונה לענייננו, עברו בקלות מזמן, ולא עזרו ההסברים שלהם על ההורים).  מסרנו את פרטי תעודת הזהות שלהם , וראו זה פלא - בתוך זמן קצר קיבל מפקד המחסום ובמקביל אליו גם אנחנו תשובה חד משמעית שחייבים לתת להם לעבור כדי לשוב הביתה, ובכלל למה מנעו מהם!!!

08:20 חזרנו למחסום ותצפתנו עד שבני הזוג עברו את המחסום לכיוון שכם, והפעם מיידית. כך חלפו להם מהחיים שעה ועשרים דקות סתם (מעניין כמה עוד היו ממתינים במקום סתאאאם כדי לבדוק את הרקורד שלהם, לולא היינו שם). 

08:30 חווארה

2 עמדות בפעולה וכן התור ההומניטארי. מספר העוברים גדול למדיי יחסית לשעה זו של הבוקר. מכונת הבידוק פעילה. תנועת כלי הרכב דלילה, רק כמה מכוניות מצפון.

הסידורים בתוך המחסום השתנו מאז תקרית החומצה. האנשים מורשים לעמוד 1-2 מטר מהקרוסלה הראשונה,  ואף במרחק מהפתח לתור ההומניטארי, ומורשים להתקרב אליה רק לפי איתות מהחיילים הבודקים. הבידוק קפדני ביותר. נשים נשלחות למכונת הבידוק אפילו עם תיקים קטנים, וגם עם תינוק בזרועותיהן.

חיילות מ.צ. מדברות אל הפלסטינים מאוד בגסות, ובחוסר סבלנות, בעיקר החיילת שבעמדה השמאלית-מערבית, כי הבידוק לא רציף בשל התנאים החדשים, והפחד של הפלסטינים לעשות תנועה מיותרת.

קראנו למפקד המחסום סג"מ א. וכן לנציג המת"ק והסבנו את תשומת ליבם להתנהגות הגסה והמשפילה (גם אם לא בכוונה), וזה כשהמתח ממילא גדול. המפקד העיר לחיילת, ומאותו רגע ועד לתום המשמרת השתרר שקט יחסי במחסום.

09:55 עד תום המשמרת לא היו אירועים מיוחדים. בדרך מהמחסום הבחנו ברכב של משמר הגבול (?) שנסע לפנינו ולבסוף התייצב מול הכניסה לביתא, כפי שכבר נצפה בעבר.
 

תפוח- זעתרה: אין תור של מכוניות.