בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 14.9.08, בוקר

צופות: 
עדנה ל., דיצה י.
14/09/2008
|
בוקר

 

7.40 זעתרה: 3 מכוניות ממערב, 25 בתור מצפון.

7.55
בית פוריכ: אין אנשים במחסום. מכונית נבדקת ושנייה ממתינה.

8.00
עורטא: 3 מכוניות ביציאה מהכפר, אין משאיות בכניסה.

8.10
חווארה: החניון מלא, תוסס. במחסום שיגרה רגילה: מגנומטר מחריש אוזניים, רכב בידוק, חגורות מוסרות ונחגרות ביציאה מהקרוסלות. כ-40-50  איש בתור.מידי פעם מגיחה מכונית לכיוון שכם. בדיקה ידנית של תעודות הנוסעים. אוטובוס מגיע – רק תעודות הנהג נבדקות.
8.20לחץ על הקרוסלה המובילה לשכם. נשים וגברים בתור אחד, דואגים לעמוד נשים בצד אחד של המעבר וגברים בצידו השני.אנו פונות למפקד המחסום, סרן, בבקשה שיאפשר לחלק מהנכנסים לשכם לעבור משמאל למחסום – מסרב, וכשאנו טוענות שבשעת עומס יש מפקדים שעושים זאת, תגובתו: לא אצלי. עם זאת יש לציין שאותו מפקד, בהמשך המשמרת שלנו, נתן לנהג שהסיע נכה שלא היה מסוגל לצעוד, גם לא בעזרת קביים, להכניסו לשכם, על אף שלרכבו של הנהג לא היה רשיון. ציינו זאת לטובה באוזני המפקד, מכאן התפתחה שיחה בינינו שטען בה שהחיילים, כשרואים אותנו, מתייחסים בכוונה באופן קשה יותר לפלסטינאים.
8.40 6 רכבים בכניסה לשכם. מוניות שיוצאות מהחנייה חוסמות להן את הדרך. המפקד ניגש לשם, כנראה "לעשות סדר", כעבור זמן קצר חוזר למחסום והמכוניות לשכם עוברות.
פלסטינאי שניגשנו אליו לשאול מה המפקד עשה ליד החניון, מתנה בפנינו את סבלו, בעצם הסבל של העם הפלשתינאי: הוא רוצה להתפלל בחג בהר הבית, אך לא ניתן לו, כי לא מלאו לו 50 שנה.
9.10  כ-20 איש בקרוסלות. התור של  הולכי הרגל לשכם התרוקן.

9.30
עזבנו את המחסום בכוונה לעבור בעצירה אל קבליה, אלא שבאין סימון של הכפרים הפלשתינאים לא הגענו לשם.
נסעו בדרך יצהר, בכביש כמעט ריק. בצומת ג'ית 2 ג'יפים צבאיים, אין אף מכונית פלסטינאית.