בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 5.10.08, בוקר
7.00 זעתרה: 7 מכוניות ממערב, 11 מהצפון.
7.15 בית פוריכ:
ב"קפה" שבחניון, היושבים אומרים לנו ש"המצב טוב, חיילים טובים".
אין תנועת מכוניות ואין אנשים במחסום, כנראה לרגל החג.
7.45 עוורטא: המחסום שומם.
8.00 חווארה:
הדוכנים חזרו לפעול, לאחר חודש הרמדן שבו היו עזובים. אך חניון המכוניות אינו מלא כבימי חול.
כ-20 אנשים בתור היציאה משכם. תור ארוך, כ-70 אנשים, מצטופפים ליד הקרוסלה ש"מסדירה" את הכניסה לעיר.
8.15 - אנו מגלות שיש שני גברים בתא המעצר. טוענים שנמצאים שם שעתיים, "בינגו". אחד מהם מתלונן על בעייה רפואית, מבקש לצאת ולחזור לשכם.
חיילים שמבחינים בי משוחחת עם העצורים, אינם מסלקים אותי, מפעילים טקטיקה חדשה: מצלמים אותי. אחד מהם נהנה ממשחק הצילום בסלולרי, אינו מרפה, עד שהמפקד מבקש שיחזור לעמדתו.
אנו פונות למפקד ע. אינו מוכן לדבר אתנו. מבקשות לשאול אותו משהו - לא מתייחס.
חיילים נוספים מצלמים את שלושתנו.
8.30 - כ-40 איש בתור. רבים יחסית נשלחים לבדיקת מטעניהם במכונת השיקוף. הגיון הבדיקה אינו מובן לנו: יש אנשים שנושאים תיקים גדולים יחסית ולא נשלחים, ויש שאנשים, גם נשים, עם תיקים קטנים, נאלצים ללכת להבדק. בחורה שנושאת תיק קטן ושקית שבתוכה ספר בלבד, נשלחה לבדיקה. פותחת בפנינו את השקית, כדי לשתף אותנו באבסורד של בדיקתה.
8.35 - מאז בואנו למחסום איננו רואת נציג מת"ק
ואנו מצלצלות לז.שמדווח לנו שת. מהמת"ק אמור להיות במקום. מבטיח ליצור קשר אתו. אחד החיילים, או שלא הגיעה אליו ההוראה הגורפת שאנו מוחרמות ואסור לדבר אתנו, או שפשוט (וכך אמנם התרשמנו) הוא בן אדם, דיווח לנו היכן ת. וקרא לו.
8.50 - ת. מהמת"ק מגיע. אומר לנו שהעצורים נמצאים בתא מהשעה שמונה וכי שמם ברשימה. ישוחררו מיד. אמנם הם משתחררים וממשיכים בדרכם.
התור לשכם התפוגג, כ- 30 אנשים בו.
9.00 - אנו מקדימות לעזוב, להסיע את אביו של הילד שנפצע בתאונת דרכים בחווארה לפני כשנה, והוא "צמח", לבית החולים ביד אליהו.