חווארה, יום ש' 13.9.08, אחה"צ

צופות: 
נתניה ג., חנה ב.
13/09/2008
|
אחה"צ
 עזבנו את ירושלים בשעה 11:00 על מנת להיות בחווארה בשעות הצהרים, לאור האינפורמציה שקבלנו בשבוע שעבר על שעות הפעילות המרכזיות במחסום בחודש הרמאדן. עוד בירושלים נודע לנו על האירועים בעסירה אל-קיבליה והחלטנו לעבור שם (בכביש 60). בכניסה מצד הכביש עמד ג'יפ (שעומד שם מידי שבת ואולי גם בימי השבוע) והכול נראה רגוע. לכן לא התעכבנו.
בבואנו לחווארה הייתה מעט תנועה במחסום, אך הקצב של השבים משכם גבר לאט לאט. פלסטיני אחד מעוכב, כנראה איש מופרע שנכנס לעימות עם החיילים. אחיו ניסה לשוחח עם מפקד המחסום על מנת לשחרר את האיש, אך החיילים טענו כי הם מחכים למשטרה. לאור הפעילות הרגועה במקום ניגש אלינו מפקד המחסום לשיחה. היות והיתה לנו שליחות מטעם סילביה נקטעה השיחה, אך הסברנו כי אנו הולכות לפגוש "אסיר שקוף". הקצין שאל אותנו למה הכוונה והבטחנו, (וקיימנו) לחזור לשיחה. היה מעניין להיווכח כי בחור שעבר קורס קצינים לא ידע על מה אנחנו מדברות, ולזכותו יאמר כי הקשיב ושאל שאלות ענייניות.
בינתיים קבלנו טלפונים על הנעשה בעסירה אל-קיבליה והחלטנו כי ננסה לעבור לשם לצפייה בנעשה. עוד בטרם הספקנו  להתרחק שמענו לפתע יריות מכיוון המחסום והכרזה ברמקול על הפסקת חיים. כל מי שהיה כבר בתוך המחסום נידרש להתכופף כאשר הראש היה מתחת לגובה הבטונדות. מיד הופיעו מכל עבר חיילים ומג"בניקים ואפילו מפקד החטיבה ונדמה היה כי מלחמת העולם השלישית עומדת לפרוץ. בסופו של דבר האירוע כולו ארך רק כרבע שעה ומיד כאשר המחסום נפתח העבירו את כולם בקצב מהיר והמחסום התרוקן. רק לאחר זמן הבנו מה קרה.
עכשיו, בימי הרמדאן, מאפשרים כניסה במכוניות לערבים אזרחי ישראל. קבוצת פלסטינים, שהאנשים במחסום קראו להם מאפיונרים, החליטו לגבות 5 ₪ מכל  מכונית עם לוחית צהובה עבור המעבר במחסום. שניים מבין המבקרים החליטו כי הם לא נותנים יד לשוד הדרכים הזה והתפתח ויכוח שהפך מהר מאד לאלים. בשלב זה ברחו הישראלים לכיוון המחסום והפלסטינים בעקבותיהם. החיילים שנכנסו כמובן ללחץ ניסו להפריד בין הניצים וכאשר הדבר לא עלה בידם ירו באוויר וזרקו רימון הלם. אחרי מרדף הצליחו לתפוס ארבעה בחורים בערך בני 20 אזקו אותם וכלאו שניים במכלאה ושניים בחדר הנקרא "הנקודה ההומניטרית".
כאשר החיים חזרו למסלולם החלטנו לעבור לעסירה. בשובנו למחסום ראינו אמבולנס ישראלי וצבאי מחכים במחסום. אחרי דקות אחרות הוציאו בחור אחד מן הצינוק והעלו אותו על האמבולנס. ראינו שהיה לו פצע לא גדול ברקה.כעבור כשעה הוא חזר לצינוק ונראה כי הוטב לו. דקות אחדות לאחר מכן הופיעה מכוון שכם מכונית ישראלית כאשר כל השמשות שלה מנופצות והטמבון הקדמי קרוע לחלוטין – מכונית במצב של TOTAL LOSS. הסתבר כי בעל המכונית הישראלי סירב לשלם למאפיונרים את חמשת השקלים והם החליטו להראות לו את נחת זרועם. אחד משני האנשים שהיה מעורב באירוע הועבר לבית החולים עם שבר בגולגולת והשני כנראה סבל רק ממכות.. עכשיו התבררה הפסקת החיים וכל המהומה שמסביבה – מלחמת פלסטינים בפלסטינים והצבא מפריד בין הניצים.

נסענו לעסירה, הפעם בדרך בורין ומדמא. כאשר הגענו לפאתי הכפר נעצרנו ע"י חיילים שהודיעו לנו כי המקום בעוצר, אין יוצא ואין בא. פגשנו שם נהג מונית תושב המקום שלא הורשה לשוב לביתו. שמענו ממנו מעט על הפוגרום שהתחולל במקום, ובלית ברירה עזבנו ושבנו שוב לחווארה.


חזרנו לירושלים בשעה 16:15.  

__._,_.___