אל ח'דר, אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, יום ב' 15.9.08, בוקר

צופות: 
עדית ש., חיה א. (מדווחת).
15/09/2008
|
בוקר

 

 06:45 מחסום בית לחם (רחל).

האנשים היוצאים מהטרמינל כועסים מאד על הלחץ והצפיפות בכניסה לטרמינל. לדבריהם עומד שם קהל רב ומכניסים את האנשים מאד לאט. הם מדווחים שחיכו לכניסה בערך שעה וחצי או שעתיים ואומרים שזה יום גרוע מאד (זבל בלשונם). מה שרואים בתוך הטרמינל זה ארבע עמדות פתוחות מתוך שש וכרגיל בשבועות האחרונים מעט אנשים בכל תור ולפעמים יש עמדות פנויות עד לגל המועט הנוסף של אנשים. מתוך ארבע העמדות הפתוחות שתיים הן עם מגנומטר, מה שמאיט את המעבר.

 

המגנומטר מזהה, כידוע, את טביעת כף היד. כידוע פעמים רבות הזיהוי לא עובד, כי רבים מהאנשים הם פועלי בנין וטביעת כף ידם משתנה מזמן לזמן עקב עבודתם זו.

 

אין במחסום אפשרות לחדש את טביעת כף היד ולכן יש ללכת למת"ק כדי לפתור בעיה זו. במת"ק כידוע ניתן השירות רק יום אחד בשבוע עבור כל מקום ישוב. גם אם יש לאיש מזל ויכניסו אותו לחידוש טביעת כף היד ביום שהוא מגיע, עליו לחכות ליום המתאים בשבוע כדי לקיים את הפרוצדורה הנ"ל. כך אנשים מפסידים ימי עבודה ולפעמים גם מקומות עבודה.

 

07:30 –אל נשאש (הכניסה לאל חאדר).על אבנים גדולות ליד השער הצהוב הפתוח מודבקות שתי מודעות גדולות. לא ראינו אותן בביקורינו השבועיים הקודמים. המודעות הן מתאריך 29.07.08 ותרגמו לנו את תוכנן. אלו מודעות על תפיסת קרקעות לא מעובדות. מצוין בהן מספרן של שתי חלקות. אחת בואדי אל הינדי (ליד אפרת) והשניה בואדי ניס (ליד אפרת) וכתוב: אלו הפרטים של הקרקעות של אל חאדר שלא עיבדו אותן. משרד הקרקעות בבית אל מודיע שמי שהקרקעות שייכות לו, יכול להגיש ערעור לקפטן של המנהל האזרחי בבית אל, ירון בלאט, תוך שבועיים.  איננו יודעות היכן עוד פורסמו מודעות אלו. דברנו עם יוסקה. הוא ראה זאת ביום ד' שעבר, יצלם השבוע ויעביר ל"יש דין" לידי דרור א. נראה לנו שמדובר בענין כזה: אדמות אלו כנראה קרובות מאד לאפרת או למאחזיה (יש אפילו אדמות בתוך אפרת ששייכות לאל-חאדר כי הרי אפרת כולה יושבת על אדמות אל-חאדר). האנשים מנועים מלעבד את האדמות, הן מפני שמפחידים אותם כשהם מגיעים לאדמותיהם והן מפני שהם פוחדים מלכתחילה. אחרי מספר שנים שלא מעבדים את האדמות הן הופכות לאדמות מדינה על פי חוק. ואז אפשר לישב עליה מתנחלים. דברנו עם דרור א. והוא יברר את ענין שתי חלקות אלו.  באל נשאש מסרנו רישום משטרתי לאדם שביקש מאתנו זאת שבוע קודם. שוב, זו אינפורמציה שעל השוטר במת"ק לתת לו. זה שבמקרה מישהו נתקל בנו וביקש את עזרתנו, כמובן לא פותר את הבעיה שלאנשים אין אפשרות לברר את עניניהם על ידי הפנייה לשוטר. ברוב המקרים השוטר אומר לאיש הפונה אליו: יש לך בעיה במשטרה. תקח עורך דין.

 
08:00 מת"קinfo-icon עציון.

דקות אחדות לפני שבאנו כבר חילקו את המספרים. "אולם" הכניסה מלא ביושבים וגם בעומדים. סה"כ כ-90 איש. בחוץ עומדים כ-80 עד מאה איש. הקצין עומד מולם ושולח אותם לבתיהם כי אין יותר מספרים להיום. אחדים מביניהם מנסים להתווכח אתו ולשטוח את טענותיהם. חלק מנסים באופן מתרפס וכמה מהם ברוגז רב ובתוקפנות (מילולית).

 

הפעם היו הרבה נשים והרבה זקנים ורק להם חולקו מספרים. הקצין אמר לנו ש:

 

- חולקו 75 מספרים

 - אין אפשרות להוסיף עוד יום לבית לחם (למרות שהובטח והובטח) - לעניני משטרה וחידוש טביעת כף יד מכניסים ללא מספרים. 

מבחור שניגש להתלונן בפנינו לקח הקצין את תעודת הזהות מכיוון שהיה החוצפן הראשי בויכוח. הבחור שטח לפנינו את טענותיו: בסה"כ קמתי בבוקר כדי להביא את המגנטי. אתם המצאתם לתת מגנטי לכל העם הפלסטיני. זה שבוע שלישי שאני בא לכאן וחוזר בלי כלום. אנחנו חלשים, הם עושים מה שהם רוצים.

 

בהמשך היום הבחור הזה – פאדי – חיכה עד 15:00 במת"ק ואז החזירו לו את תעודת הזהות ואמרו לו שלא יבוא שוב לפני שיעברו ששה חודשים.

 

לקחנו כמה טלפונים ובדקנו אחרי הצהריים.

 -          בשיר – מספר 90 ברשימת התור המקורית של הפלסטינים היום. לא קיבל מספר מהמת"ק. חיכה כמה שעות אולי יחלקו שוב מספרים והלך הביתה ריקם. נטלפן אליו בשבוע הבא לראות אם יצליח יותר.

 
-          פאדי – היה מספר 3 ברשימה המקורית, לא קבל מספר מהמת"ק, כעס יותר מדי כאמור לעיל, נלקחה ממנו תעודת זהות, הוחזרה בשעה שלוש ונאמר לו שהוא מנוע לששה חודשים. כך ייעשה למי שאינו כנוע מספיק. -       

   אברהים – קבל מספר 83 של המת"ק בשבוע שעבר. לא קבלו את כולם והוא חזר לביתו בערב. היום הוא היה מספר 25 ברשימה המקורית הפלסטינית אבל לא קבל מספר של המת"ק. חיכה שעתיים, אולי יקרה נס, והלך לביתו. נטלפן אליו בשבוע הבא. -        

  מוחמד – בא פעם חמישית. קיבל מספר 75 מהמת"ק בשבוע שעבר וגם הוא לא התקבל אז. היום היה מספר 48 ברשימה הפלסטינית, לא קיבל מספר של המת"ק, חיכה קצת והלך הביתה. נטלפן אליו בשבוע הבא. מוחמד זה אומר לנו שהמעסיק שלו מחכה לו כבר חודש שיחזור לעבודה. הוא עובד אצל המעסיק הזה, משה, כבר 10 שנים לדבריו "משה כמו אח שלי אבל הם לא רוצים שנחיה ביחד". מוחמד הוא בן 38, יש לו ששה ילדים ואף פעם לא היו לו בעיות במשטרה, בשב"כ ובכלל. -        
 
מחמוד – חמש פעמים כאן. לא קבל מספר. -        

  מוחמד – אחיו, גם לא קיבל מספר. לשניהם נטלפן בשבוע הבא. -          אדם אחר שלא לקחנו את שמו אמר שהיה שלוש פעמים ולא הצליח להכנס. החליט לבוא ביום אחר. היה די ריק, ללא לחץ, קיבל מספר, נכנס והתחילו את הפרוצדורה ואז ראו שהוא מבית לחם והרי הוא בא לא ביום שמיועד לבית לחם. הפסיקו את הטיפול בו ואמרו שיבוא ביום שני. היום הוא כאן, אבל שוב אין לו מספר ולא יכנס. -       

   אדם אחר, עאבד, מספר 26 ברשימת המת"ק נכנס וישב בפנים עד 15:00. אז אמרו לו "לך הביתה. אתה מנוע שב"כinfo-icon וגם מנוע משטרהinfo-icon". לא כתבו אינפורמציה זו על טופס הבקשה שבידו ולא אמרו לו: לך לשוטר בחלון הסמוך ותשאל מה הבעיה שלך במשטרה. הוא טילפן אלינו. אמרנו לו שעליו לחזור לשוטר. כנראה שהוא מנוע קריטריונים. במקרה הוצאנו לו רישום משטרתי  לפני שבוע ובו מופיעים רק שני תיקי כניסה לישראל לעבודה ושניהם סגורים. לא היתה לו כל בעיה נוספת עם המשטרה בכל שנותיו ואין לו תיק פתוח. ברישום המשטרתי לא מופיעה מניעת הקריטריונים ורק השוטר יכול לדווח לו עליה. על סמך מה נהפך איש כזה למנוע קריטריונים? כנראה שנפנה אותו לעו"ד תמיר.

 
 09:30 נבי יונסמסרנו רישומי משטרה ונתנו כמה עצות בעניני משטרה. 


10:15
שוב מת"ק עציון.

אנשים רבים הלכו לביתם ועד עתה נכנס מספר 25.

 

בסיכום: יש אנשים שבאים לרענן כרטיסים מגנטיים ויש אנשים שבאים לחדש כרטיסים אלו. הכרטיסים הזקוקים לרענון הם בתוקף עד 2010 . אבל כאמור, יש לרענן אותם ב-2008. להרבה מהאנשים שבידיהם כרטיסים אלו יש אישורי עבודה. הצורך להגיע למת"ק לראיון מפסיק את עבודתם לעתים לשבועות אחדים – עד שיזכו במספר הגואל מידי הקצין.

 

נראה שהמת"ק אינו יכול לטפל ביותר משבעים וחמישה אנשים ביום. את הנשים והזקנים מכניסים קודם וכך לגברים בעלי כושר העבודה שמפרנסים משפחות גדולות, נשארים, אם בכלל, מספרים מועטים. כידוע לא יכולים להוסיף עוד יום לבית לחם. כמו כן לא נותנים שרות לאנשים מבית לחם ביום שנועד לכפר אחר אפילו אם התור דליל. ושוב, כמו שכתבנו בכל השבועות האחרונים: האנשים שמקבלים כרטיס מגנטיinfo-icon חושבים שהם נקיים לפני השלטונות ושאין להם שום מניעה, לא מניעת שב"כ ולא מניעת משטרה. זה לא כך. מי שיש לו מניעה יגלה זאת רק לאחר שיבקש ממעסיק להשיג לו אישור ורק אחרי שיגידו למעסיק שהאיש מנוע. עכשיו על האיש ללכת שוב למת"ק ולשאול אם הוא מנוע שב"כ או מנוע משטרה וכו', וכו', וכו'. 

מיכאל ספרד בספר "חומה ומחדל" שכתב עם שאול אריאלי, מדבר על משטר ההיתרים. התיאור הזה תקף לגבי כל המבוך הביורוקרטי שאליו הוטלו הפלסטינים על ידי הכיבוש. כך כותב מיכאל ספרד (חומה ומחדל, עמ' 183):

 

כמו כל מנגנון ביורוקרטי שנועד להסוות התעללות והתעמרות, גם משטר ההיתרים של הצבא שם דגש על התהליך, לא על התוצאה. תפקידו להעניק תחושה של התקדמות בדרך אל התוצאה הנכספת. אלא שהדרך הזאת היא מעגלית, והצועדים בה נפלטים ממנה לרוב בגלל כוחה הצנטריפוגלי, ורק לעתים נדירות הם אכן מגיעים אל ההיתר המבוקש. משטר ההיתרים, למרות שמו, לא נועד לספק היתרים אלא להציג מראית עין שניתן לקבל היתרים. זהו משטר קפקאי, המבוסס על הרעיון שהנתין ימשיך לחפש את דרכי הגישה לטירה עד שהוויתו תתמלא יאוש והוא יוותר מרצונו על הרעיון. תסריטים סוריאליסטיים כאלה הם מציאות יומיומית של מרחב התפרinfo-icon.