זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 28.9.08, אחה"צ
"אבל כבשנו - זה שלנו!" מדבריה של חיילת חיננית שבאמת אבל באמת לא מבינה מה אנחנו רוצות.
בבואנו למחסום חווארה אנו פוגשות 3 חיילות צעירות שבאו לבקר במחסום מהחטיבה - וחיפשו לשוחח אתנו. רצו לדעת למה אנחנו באות, מה העניין. הסברנו. ביניהן אחת, נראית צעירה ותמה עוד יותר מהאחרות, ששאלה בשכנוע עמוק איך אנחנו מציעות למנוע את הסכנה אם לא יהיו המחסומים. הסכנה.
לקח זמן עד שהודתה שהסכנה זה פשוט הערבים, ובאשר לחזקה על השטח - הרי באמת הארץ ניתנה לנו על ידי אלוהי ישראל כך שבאמת אין על מה ועם מי לדבר, וחוץ מזה, גם אם לא דתיים, הרי שב-1967 כבשנו את כל זה,
אז זה שלנו, לא? כך.
יצוין שהן היו סקרניות ולא עוינות.
בדרך: בכביש העובר מתחת לדרך המלך, הגישה לכפר זאוויה לפני א.ת. ברקן - אנו מבחינות בג'יפ מג"ב הבודק מכוניות פלסטיניות.
15:45 צומת תפוח-זעתרה
8 כלי רכב באים מכיוון שכם וסביבתה ממתינים לבדיקה.
15:55 - בכפר חווארה, ג'יפ מג"ב וחיילים בכניסה למכולת.
נוכחות המרתיעה לקוחות מלהיכנס, ופוגעת בפרנסת הבעלים, הוא אומר לנו בצער.
בהמשך נודע לנו שלמעשה חווארה הייתה נתונה בעוצר למשך כמה שעות קודם לכן.
16:10 מחסום חווארה
2 עמדות בדיקה פעילות, משאית שיקוף פעילה, מת"ק
תומר, מפקד מחסום - סגן עמק.
אין מעוכבים.
חיילים רבים, מ"צ רבים ורבות, תורי ממתינים מתרוקנים במהירות יחסית, בדיקות זריזות אבל יסודיות עד מאוד, והממתינים נדרשים להמתין במרחק לפחות 5-6 מטרים מהקרוסלות הראשונות כך שזעקות המ"צ "תעאל! בוא! יללה, הבא בתור!" רמות וצווחניות עוד יותר מהרגיל.
גבר בגיל העמידה שסיים ויוצא, נעצר לשוחח: "כל יום אני ממתין כאן יותר משעה. היום, לא ממתין בכלל. זה בגללכן?"...
חיילת מ"צ צורחת "ואחד ואחד!!!" מגיע גבר צעיר וילד והיא ממש נובחת "ואחד ואחד". האיש מנסה להסביר לה שהם ביחד, הדוד המבוגר עובר בתור הצדדי המיוחד לנשים וקשישים. "תעיפו את הילד הזה מפה", מתעקשת החיילת לצרוח.
17:00 נציג המת"ק עוזב. ב-17:45 עמדת בדיקה שלישית נפתחת.
החייל בתור הצדדי המיוחד עסוק כל הזמן ב"תרגילי סדר":
"תעמדו אחרי העמוד", "אל תעבירי עד שלא עומדים ישר!"
לקראת 18:00 עזבנו, בשל אילוצים לא הגענו הפעם למחסום בית פוריכ.