ענבתא, קלקיליה, יום ב' 22.9.08, בוקר

צופות: 
רוני ש., ליאן (חדשה), אסנת ר. (מדווחת)
22/09/2008
|
בוקר

06:45 ראס-ע-טירה

המחסום פתוח, עברו מרבית הפועלים.
קשה לתפוס כשעומדים שם, והכול כה רגוע,  שבעצם השאירו כפר שלם מחוץ לגדר,  וכל סידור שעליהם לבצע, הם צריכים לעבור במחסום.
סיפר לנו תשוב הכפר שכשאשתו צריכה לצאת לקניות בעיר המחוז שלהם, קלקיליה, היא צריכה לעבור במחסום, כמובן. וכשחוזרת מהקניות, החיילים מתחקרים אותה לגבי קניותיה וזה פשוט כה משפיל.

07:10 מעבר אליהו

הרבה פועלים עדיין ממתינים. וכרגיל מכוניות המתנחלים עוברות להן ללא בדיקה בעוד שמכוניות ישראליות אחרות, בעיקר של ישראלים פלסטינים צריכות להמתין זמן רב בתור.
07:15 מחסום קלקיליה

נהג מונית מספר לנו שלמרות שבתחילת הרמאדן, נתנו לכל הישראלים להיכנס עם רכביהם, הרי מיום רביעי שעבר ניתן להכניס רכבים, רק עם אישור. בבירור עם המוקד ההומניטארי, נאמר לנו שאכן כך המצב.
אין תורים ואין כמעט בדיקות, אבל נפנופים צריך.
החייל הבודק את היוצאים מקלקיליה מפטפט עם חברו וכשבא לו מנפנף לרכב לעבור, לפעמים כעבור 2-3 דקות, סתם. ולעיתים ממשיך לנפנף כך שגם הרכב השני מעיז להתקרב וזוכה בנאום, נהיגה אחורה והמתנה. שכחתי כמה אנו שחוקות עד שראיתי את התדהמה של ליאן, פעם ראשונה במחסומים.
הגיע אוטובוס, הורדו ממנו כל נוסעיו, הועמדו בשורה, נאספו כל ת"ז, אפילו לא נבדקו ולאחר מספר דקות, הוחזרו התעודות והנוסעים הורשו להמשיך. הכול נראה כמו הצגה עבורנו.
צלצלנו למוקד להתלונן על יחס החיילים.  לאחר מספר דקות, החל החייל לנפנף ולהעביר מכוניות בקצב, בלי עצירה, בלי בדיקות.

07:50 עוזבות

10:00 ענבתא

אין תורים ואין כמעט בדיקות
מפקד המחסום ניסה להזיז אותנו והתייאש אחרי מספר דקות של ויכוחים.
בדרך לא-ראס ,לקחנו טרמפ אב עם בתו הנכה שביקש להגיע למעבר תאנים. יש לו אישור כניסה לישראל ל3 ימים לחיפוש עבודה ולטענתו אין לו עם מי להשאיר את הילדה. באירתאח, לא נתנו לו לעבור עם הילדה והחליט לנסות במעבר תאנים. דברנו עם תמי ועם מת"קinfo-icon טול כרם והזהרנו אותו שאין לו סיכוי. בכל