אל נשאש, בית עינון, מת"ק עציון, יום ב' 1.9.08, בוקר

07.00 מחסום 300

אנשים יוצאים, חיכו לדבריהם 45 דקות עד שעתיים. למה לא פותחים עמדות נוספות? בפגישה עם מפקד עוטף ירושלים, נסים אדרי, אמר שאין לו מספיק כוח אדם לפתוח עמדות נוספות - נושא למחשבה.

 07.30 חוסאן 

08.00 אל נשאש

אין בעיות מיוחדות.

 08.10 מת"ק עציון

כ-100 אנשים מצטופפים בחצר. הקצין, רב-סרן, יצא אליהם והסביר משהו שלא הספקנו לשמוע. הכניס קבוצה אחת לאולם ואח"כ שניה ולבסוף את כולם. כל זה במשך דקות ספורות. בפנים לחץ גדול על הקרוסלה. הקצין דרש שכל מי שאיננו יושב יצא החוצה. כמובן שאין מספיק כסאות ורבים נאלצו לצאת

לפי דרישה חוזרת של הקצין. אח"כ התחיל לחלק מספרים מגליל גדול, שהתחיל במספר 160. חלוקת המספרים שרירותית, אקראית ומרושעת - בלי כל קשר לרשימה שערכו הפלסטינים. נראה שבכוונה מלכתחילה התעלמות גמורה מסדר הרשימה שהם עשו - מדוע?? הראשון ברשימת הפלסטינים, מוסה, נשאר בחוץ ללא מספר. מספר 23 ברשימה קבל מספר 246, שזה למעשה 86. מוחמד מס. 9, איברהים מס. 10, עלאא מס. 5, מוחמד מס. 4 – כולם נשארו בחוץ בלי מספרים כלל, כי נאלצו לצאת מן האולם והם הולכים הביתה בידיים ריקות, יכולים לחזור רק בעוד שבוע

08.45 יצאנו מהמת"ק

נחזור מאוחר יותר לראות איך התקדם התור.

10.40 מת"ק עציון בחזרה

האולם עדיין מלא. כ-20 אנשים עומדים בשני תורים בכניסה לקרוסלות. עד קרוב לשעה 11.00 נכנסו כ-30 אנשים, כולם מחכים בשקט, בתקווה שיגיע תורם ושיצליחו בבקשתם. יש כמובן גם הרבה כעס ויאוש, כמו בסיפור של אדם שבא לבקש שובר חדש על קנס שלא בזמן. השוטר אמר לו לחזור בעוד

שבוע - מדוע?? בשיחת טלפון התברר שהמחשב מקולקל ולכו אינו יכול להוציא לו את השובר החדש, אבל השוטר כן יכול לקחת את כל הפרטים מהאיש ולהכין לו שובר חדש עם תיקון המחשב ולהציע לבן אדם לטלפן כדי לברר אם זה מוכן - אבל כל זה נעשה רק אחרי בקשתנו בטלפון. הכי פשוט

תלך - תבוא בעוד שבוע.

  האשה שחוזרת ומגישה בקשה לאישור עבודה, שקבלה עד לפני שנה, ולפתע מחזירים לה את הבקשה ואין אישור עבודה. היא עובדת בחנות של עמותה של הכנסיה. נסינו בעזרת סילביה למצוא את הכתובת המתאימה לבעייתה, אולי היא תצליח. גבר צעיר אב ל-4 ילדים, מנוע שב"כ, ולא מקבל אישור לעבודה. הוא מוציא כרטיס ביקור צבעוני של צבעי וטייח מקצועי והוא אומלל ממש - מה לעשות?

כל האנשים שלא נכנסו למרות שהגיעו מוקדם צריכים לחזור בשבוע הבא, ומה אז?

  חיה לקחה מספרי טלפון מכמה אנשים ויותר מאוחר ביררה מה עלה בגורלם ואיך התקדם התור, וזה מה שנאמר לה: בשעה 15.00 אשרף קבל כרטיס מגנטי. הוא היה מספר 26 ובא לפחות פעם שניה. מנסור שישב וחיכה מהבוקר אמר שבשעה 14.00 הכניסו עד מספר 210 - להחסיר 160 – כלומר בפועל זה מספר 50. בשעה 15.45 הכניסו עד מספר 229 - בפועל 69. ועדיין אנשים מחכים.  בשעה 18.30 אמר מנסור שנשארו 20 אנשים והוא הרביעי מביניהם והוא מוכן לחכות ככל שידרש, גם עד חצות, משום שהוא בא כבר בשבוע הרביעי. מנסור יצא משם בשעה 19.30 ומרוב התרגשות ועייפות שכח לשאול אם הוא מנוע. ראינו לאחרונה כמה מקרים שקבלו מגנטי, וכשבאו לבקש אישור עבודה נאמר להם שהם מנועים. חשוב לדרוש שיגידו לאנשים עם מסירת הכרטיס המגנטי אם הם מנועים, שלא יבזבזו זמן וכוח לשוא. ראינו אצל אדם אחד ב-אל-נשאש שבקש את עזרתנו טופס קטן שקיבל במת"ק בו רשום

שהוא מנוע - אין פירוט איזו מניעה היא זו. כמוכן חשוב לעמוד על זה שהשוטר יאמר למנועי משטרה את הסיבה למניעתם:

 – אם יש תאריך מניעה מקריטריונים משטרתיים – אם יש תיק - למסור את מספר התיק והתחנה – אם יש קנסות לשלם - למסור להם את השוברים בחברון יש לשוטר טופס מתאים, שלפעמים נמסר לעו"ד. סה"כ נכנסו היום למת"ק יותר מ-80 אנשים, וזה נשמע הרבה לעומת ימים שעברו. אולי הדברים יקבלו כאן תפנית חיובית והפלסטינים יקבלו שירות ראוי. 

עוד שני פכים קטנים מהדרך

בית-עאנון הורידו את הרמזור המהבהב הבודד, שפניו דרומה, וחכה לבן זוג שפניו צפונה חודשים רבים. נראה שהתייאש ונטש את משמרתו. הילדים מבית-עאנון חוצים בדרכם לבית ספרם את כביש 60 בו נוסעות מכוניות במהירות רבה. רמזור, אין פסי האטה, אין ומעבר חציה יוק. על משמרות הזה"ב לא שמעו כאן  עצרנו בכניסה לכרמי-צור להפסקת שתיה קלה לפני שובנו למת"ק עציון. נעמד לפנינו טנדר באלכסון - כך שסגר לנו את הכביש לכרמי צור. הוא הסביר לנוסעי מכונית שחלפה בכביש שיש כאן זוג שמאלניות

שבאות לכאן לעשות הפרות סדר. כך במילים אלו. הוא מיד התקשר לצבא, ותוך דקות ספורות עצר מאחורינו האמר צבאי. הקב"ט, קצין מילואים בדרגת רב-סרן בשם איתי, הסביר לחיילים שאנו שמאלניות שבאות לכאן לעשות הפרות סדר. זו התחלה של הפרות סדר להפריע לחיילים במחסומים

ולסגור צירים. הוא מכיר אותנו, כאלה אנחנו. היה לנו דיון עם החיילים. הם נראו לנו כמי שאין להם מושג מה קורה כאן באיזור. הם הסבירו לנו שאסור לנו להכנס לכפרים ערביים - אבל כרמי-צור

זה לא כפר פלסטיני וכביש 60 הוא דרך פתוחה לנוסעים – מדהים ומבחיל באיזו קלות בלתי נסבלת יכול הקב"ט להזעיק את הצבא – והוא מגיע וממלא אחר דבר הקב"ט.

 מפירות הסדר חזרו בשלום לבסיסן.