אבו דיס, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ו' 19.9.08, בוקר
יום שישי שלישי של רמדאן
\ מעבר הזיתים
9:20 – אנחנו עוברות מהר במחסום לכיוון עזאריה. שלושה שרוולים פתוחים לכיוון ירושלים, בכל אחד תורים של כ-10-15 אנשים. ביציאה, על יד המחסום של המשטרה, פוגש אותנו אחד מקציני המשטרה ב"בבוקר טוב" מרומם. מחסומי משטרה יוצרים בנקודה זו שני מעברים (אחד לנשים והשני לגברים). במקום נמצאים חמישה שוטרים. אנחנו ממשיכות למטה, לכיוון המחסום הראשון שעוברים האנשים מעזאריה לכיוון ירושלים. אנחנו פוגשות במקום שני אנשי UNRWA, אחד דובר אנגלית, ואחד פלסטיני. כמה רגעים אחרי שאנחנו מגיעות הם נוסעים לאזור אחר (וחוזרים אחרי 11:00).
השבוע מחסומי המשטרה יוצרים שני מעברים בלבד (גם כאן, לגברים ולנשים בנפרד). הרבה חיילים וקציני מג"ב נמצאים באזור. חלקם בודקים את התעודות, ואחרים באים והולכים. ג'יפים ורכבים צבאיים חונים ברחבה משמאל. כמה עשרות של פלסטינים ממתינים בתורים לא ארוכים, שזזים די מהר. הבדיקה מהירה, אבל קפדנית – החיילים לא מעבירים מי שלא עומד בהגבלות הגיל. גם השבוע היו לפחות כעשרים נשים מתחת לגיל 45 ובלי אישורים מיוחדים שביקשו לעבור ולא נתנו להן, חלקן הגיעו מיריחו ומקומות רחוקים יותר. נודע לנו שהשבוע הגיל המקסימלי לילדים הוא 10, אך הדברים כנראה לא פורסמו, וכמה הורים ומשפחות הגיעו למחסום עם ילדים מבוגרים יותר, ששבו לאחור בבכי. מאוחר יותר מגיע למחסום אימאם מכפר באזור חברון. הוא בן 47, ולא מורשה לעבור, אך ממתין עד 12:00, ולבסוף הולך להתפלל בקרבת מקום. כששאלנו אותו למה הוא לא ניסה לעבור בבית לחם, הוא אמר שיש יותר מדי אנשים שממתינים בחוץ וגם נותנים מכות.
בשיחה עם אנשי UNRWA דיברנו על הצורך לבקש הקלות מסוימות לקראת השבוע הבא –להעלות את הגיל של ילדים שיכולים לעבור, (כפי שהאימאם אמר זה בושה כשילדה מעל בת 10 מלווה בהוריה לא יכולה לעבור) וגם להעיר על הכלל שנשים בעלות האישורים המיוחדים חייבות להיות נשואות. אנשי הUNRWA אמרו שהם פגשו אישה אלמנה שלא נתנו לה לעבור את המחסום. המצב הכלכלי בשטחים לא מרשה למספר רב של נשים (וגם גברים) להתחתן – למה להעניש אותם?
10:15 – חיילים עוצרים בחור צעיר לבוש בגלבייה לבנה. הם טוענים שהוא ניסה לחצות את הגדר דרך תעלת המים, וזאת לא הפעם הראשונה שהוא מנסה זאת. הם לוקחים אותו למעלה, ומושיבים אותו על יד המגדל בקצה חומת הבטון. אנחנו ממתינות לראות מה קורה עם הצעיר, ומצלמות, אך לאחר שבמשך כרבע שעה המצב לא משתנה אנחנו חוזרות למחסום הראשון. אחרי כעשרים דקות אנחנו חוזרות שוב, ומנסות לשאול את אחד החיילים שמשגיח מה קורה עם הצעיר, אך הוא מתעלם לגמרי.
11:15 – אדם שנראה כבן שלושים ניגש ושואל אותנו אם נוכל לעזור לו לברר מה קורה עם אשתו. מתוך רצון נואש להגיע לירושלים לתפילה היא ניסתה לעבור במחסום עם תעודת הזהות והאישור של גיסתה, ונתפסה. אנחנו עולות למחסום המשטרה לברר, לראות האם היא מוחזקת בחקירה. הקצין בתחילה אומר שאינו יודע במה מדובר, ואחר כך נזכר ששמע בקשר שהיא כנראה במשטרה במעלה אדומים. אנחנו שואלות אותו מה בנוגע לצעיר המעוכב כבר יותר משעה – הוא אומר שעדיין ממתינים לחוקר, אך אם החוקר לא יגיע בקרוב הוא ישוחרר.
12:00 – כבר כמעט ואין אנשים. אנחנו חוצות בחזרה את המחסום לכיוון ירושלים. התורים גם כאן לא ארוכים מאד, אבל מתסכלים לא פחות. המעבר לוקח כעשר דקות.