קלנדיה, יום ד' 17.9.08, אחה"צ
בדרך למחסום קלנדיה לפני
מעגל התנועה שלט חדש: "ברוכים הבאים לפרק תעשיה עטרות". אין גבול לציניות.
16.20 הגענו למחסום וראינו
ניידת של משטרת התנועה עוצרת רכבים הנוסעים לכיוון רמללה.נהג יצא מהרכב והחל
ויכוח. השוטר דחף את האיש לכיוון המכונית שחנתה בצד. כשהתקרבנו לרכב, אמר לנו הנוסע
ליד הנהג שהסיבה לעיכוב היא כביכול שהנוסעים לא היו חגורים, אבל הסיבה האמיתית היא
שזיהו אותו, (ג'יבריל רג'וב).הנהג
קיבל קנס
ושתי נקודות.מכונית זו שוחררה ואחריה
נעצרה עוד מכונית. כששאלנו את
הנוסעים מדוע עוכבו, אמרו לנו שהמשטרה האשימה אותם שהנוסע חגר את החגורה רק אחרי
שראה את המשטרה בעוד שהם טענו שהנוסע בקושי הספיק להיכנס לרכב ומיד קיבל
דו"ח.מחסום
רב-תכליתי.כשעזבנו את המחסום
הניידת עדיין פעלה. כרגיל במשטרת ישראל מחפשים את העבריינים מתחת לפנס. העיקרון של
הצק לפלשתיני
ורוששהו נשמר
בקפידה.
17.04 מעבר הולכי
הרגל:שני שרוולים פתוחים ומיד
נסגר אחד.רק שרוול אחד פתוח והתור ארוך.במשך כחמש דקות נשמע צפצוף מחריש אוזניים מטריף את הדעת.חיילת
אמר שזו אזעקה של שריפה.לא ראינו שום סימן לשריפה.רעיון חדש להציק
לאנשים.
17.10 התור מתארך. בכלובים
ממתינים כ-70 איש. מישהו אמר לנו בעניין הכלובים:could you believe
this is for people, this is for monkeys.מישהו רשם על תקרת הכלוב
בערבית: "לא לדחוף חזק".איש אחד מתוך הכלוב ביקש
לומר לי: "אנשים צמים, רוצים לעבור". מפיו נדף ריח המוכר לי, כריח הנודף מפיהם של
יהודים בשעת תפילת נעילה לפני שבירת הצום.בשרוול אחד החייל צועק
לאנשים שנכנסו למקום הבידוק: "צאו כולם החוצה, תיכנסו טלטה טלטה, לא רוצה פה בלגן".
אחרי כמה דקות הוא מתחרט ומחליט לעשות עיצומים ומודיע שמעתה ייכנסו "וואחד וואחד".הוא הבודק היחיד עסוק בצעקות ולא בשחרור התור.התקשרנו והודענו על השביתה
האיטלקית והתור מתחיל להתקדם במהירות רבה יותר.
במחסום הרכבים החיילת מודיעה
ברמקול: "מי שמצפצף לא
יעבור".
שירותים אין, זמן
המתנה ארוך וריח חריף של שתן נודף
בטרמינל לדוגמא שלנו.