אבו דיס, שיח' סעד, יום ו' 19.9.08, בוקר
שתפו:
צופות ומדווחות:
חגית ש. וחברה (אמירה)
19/09/2008
|
בוקר
יום ששי שלישי לחודש הרמאדאן
בהחלטה ספונטנית יצאנו לשיח' סעד שלפי סידור העבודה נשאר יתום. בדרך למחסום, במורד ג'בל מוכאבר, נעצרנו על ידי ג'יפ מג"ב שלא מנע מאתנו להמשיך לאחר שברר לאשורו שאנחנו מ'ווטש'.
במחסום עצמו ראיתי לראשונה את המבנה של גדרות המתכת, המעברים בקרוסלה והכביש הסלול בכניסה לכפר שחסום למעבר מכוניות על ידי שער ברזל. בפעם האחרונה שהייתי שם (לפני יותר משנה) המחסום נראה הרבה יותר ארעי.
בבודקה היה שוטר מג"ב אחד ושוטר נוסף (חמוש אך ללא מדים) עמד מצידו השני של שער הברזל הסגור והנעול.
המקום היה שקט. אנשים ונשים עברו בזרזיף איטי בדרכם לירושלים חלקם, גם צעירים, בעלי ת.ז. כחולות, וחלקם בעלי ת.ז. ירוקות שבידיהם אישורים. השוטר מכיר את רוב העוברים והמעבר קצר וללא בדיקה.
נדרשנו 'לא להפריע' ועלינו לתוך השכונה לשוחח עם הנהגים של המוניות . אותן מוניות ידועות שעובדות רק בתוך השכונה עצמה ואין להן לא רשוי ולא ביטוח ועומדות קרוב לכניסה בתקווה להסעות לעת מצוא. שוטטנו ברחובות במעלה השכונה ולבד מאנשים בודדים בדרכם למחסום הכל שומם והחנויות כצפוי סגורות.
כ -300 מטר ממחסום שיח'-סעד על הכביש הנוסע לעיר העתיקה דרך סילואן, שני שוטרי מג"ב עצרו טרנזיט שנסע לפנינו, קו מספר 5 של התחבורה הסדירה בשכונות ירושלים. הוצאו נוסעים אחדים ותעודותיהם נבדקו. אחד הצעירים שהורד מהטרנזיט, תושב ג'בל מוכאבר, בעל ת.ז. כחולה, עוכב על ידי השוטרים. נגשתי לשאול לסיבת העכוב והתבקשתי לא להפריע. חנינו לצד הדרך וכעבור דקות ספורות שוחרר הצעיר והצענו לו טרמפ. הבחור היה בדרכו לתפילה במסגד אל אקצה. התפלל שם גם ביום ששי האחרון ולא היקשו עליו להכנס. דיבר עברית שוטפת וסיפר שעובד בתל אביב ומגיע לשם יום יום במכוניתו. תל-אביב, הוא אומר, היא עולם אחר. לא מעכבים ולא מחפשים ולא נטפלים לערבים. יושב במסעדות עם היהודים שאיתם עובד ואין שום בעיות.
הבאנו אותו למחוז חפצו והמשכנו במכונית לאורך החומה. הרבה מאוד שוטרים כחולים ומג"ב; תנועה רבה של אוטובוסים טרנזיטים ומכוניות פרטיות שרובה מופנה מחוץ לכביש שסובב את החומה. הרבה הולכי רגל מסתופפים לפני שערי הכניסה.
רחובות ירושלים הסמוכים לעיר העתיקה היו פקוקים שעה ארוכה.