בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום א' 14.9.08, אחה"צ

צופות: 
נעה פ., יהודית ב., גלית ג. וטל ה. מדווחות
14/09/2008
|
אחה"צ

 

 

14:35 כביש 5 כ-2 ק"מ ממזרח למחסום שער שומרון

שיירה ארוכה רגלית של פלסטינים (אמדנו את מספרם בכ-60 איש) מובלת על ידי האמר מאחור ומספר חיילים לאורך ולפני הטור. לא הייתה לנו אפשרות לעצור במקום, התקשרנו ודווחנו על המחזה לחברותינו ולמוקד.


15:00 מחסום צומת תפוח-זעתרה

 

כ-13 מכוניות ממתינות לבדיקה המגיעות מכיוון שכם. החצבים כבר פורחים,

ובצומת פורח השלט "חותמים על אמנת השומרון".


15:15 מחסום חווארה

 

מפקד מחסום: סגן איתי (?), נציג מת"קinfo-icon: תומר.


משמרת מאופיינת שוב בהתנהלות חיילים אדנותית, מזלזלת, עוינת , לחוצה - והמפקד בראש.

עוד יום צום-חום של רמאדאן, זרם פלסטינים שלא פוסק לרגע מגיע למחסום, נחסם, מעוכב,

נהדף, מושפל, ונחנק.

מעמדת התצפית הרגילה הנוספת - בצד השני של מסלול בדיקת הרכב (הבטונאדה שליד 'הנקודה ההומניטארית') - גירש מפקד המחסום אחת מחברותנו בטענה הרגילה שהיא 'מפריעה לו לעבוד' ברגע שהתייצבה במקום. לנוכח התנהלותו התוקפנית ועוינת לפלסטינים במשך המשמרת, בחרנו להתיק את התצפית מעט דרומה ולא להתנגש עמו.

3 עמדות בידוק הולכי -רגל - פעילות. משאית שיקוף - פעילה.

תורים ארוכים ארוכים, בידוק אטי, לחוץ מאוד (חיילים עצבניים ומגיבים בזעם וצחוק לגלגני חליפות),

התור הצדדי המיוחד לנשים, ילדים וקשישים נמשך רחוק רחוק ואטי, נציג המת"ק מרותק אליו כל העת,

בלתי נגיש לעניינים אחרים הדורשים את טיפולו.

בהגיענו - 2 מעוכביםinfo-icon, האחד כשעתיים (לדבריו) מביתא, לא ברור למה נעצר ונאזק. השני מקבלאן, כבר 20 דקות. לשאלתנו מדוע אחד המעוכבים אזוק - "הוא נגע בנשק של חייל!" ענה המפקד. "וחוץ מזה אני אזקתי אותו וזה לא חזק! וחוץ מזה, מהצינוק אפשר לצאת כי הוא לא נעול" (הדלת מוגפת).

ילד מוביל במסלול בדיקות הרכב אישה שעיוורונה ניכר בה. החיילים נדרכים לקראתה. לאחר עיכוב של 10 דקות, נציג המת"ק בודק ומעביר.

גבר עם מקל של עיוורים, שמגיע עם מלווה לעבור באותו מסלול רכב, מוחזר לתור הצדדי ונפלט ממנו לאחר חצי שעה ויותר.

בהמשך גבר ועל ידיו פעוטה ששתי רגליה מגובסות בפיסוק רחב, בוכייה ומותשת צריכים לחכות ליד הבטונאדה עד שהאם תחזור משיקוף חפצים. מו"מ והמתנה ארוכים מנשוא, רחוקים מכדי שנוכל לדעת יותר פרטים.

אחד החיילים המאבטחים את עמדות הבידוק של הגברים הצעירים שם לב שנעמדנו בתצפית, תופס פיסוק רחב ומחזיר את הנבדקים שוב ושוב לעבור בגלאי המתכות באמצעות הדיפת יד בחזה שלהם. לא מלה, לא הוראה - הדיפה. זו השפה.

הרבה "אקשן" במשמרת שלנו: מדי פעם החיילים רואים מישהו "זולג" ושואטים למרדף בששון.

בפעם הראשונה היה זה ילד מפגר, ואחד החיילים (אולי מ"צ) אף ירה באוויר. מיד - הקפאת חיים במחסום. ואחר כך, מגיעים 2 קצינים ועוד מ"צ כנראה לביקור בירור. במרדפי הזליגה הבאים, לא נשמע ירי. ממ"צית תוהה: "על מה הקפאת חיים? על זלגן? נו, תעשה לי טובה..."

מדי פעם נשמעת זעקה-יללה-קריאת מחאה כללית מכיוון התורים הלחוצים בחום הכבד כסרדינים בקופסא.

16:30 - 4 מעוכבים בפנים.

תורים עמוסים ולחוצים, כולל התור הצדדי.

אנו פוגשות בינלאומיים שהיו בעסירה קבליה והיו עדים להתפרעויות המתנחלים שם.

נשמעים מזועזעים.

אם (דוברת ערביתinfo-icon בלבד) ממתינה לבנה. המ"צ מתנדבת לקרוא לו מהתור, אך המפקד מונע זאת ממנה -

"תעמדי בצד עד שיבוא" הוא אומר לה בעברית צחה.

 

16:50 קהילת המעוכבים מתרחבת - עוד אחד מוכנס לצינוק לאחר שטלפון נייד נלקח ממנו.

החייל משחק עם הטלפון, מוציא ומכניס את כרטיס ה'סים' שלו, ולבסוף מחזירו למעוכב.
פשעו של אחד המעוכבים: ביקש להעביר צינורות מתכת ארוכים שלא עוברים בקרוסלות, מסביב על מסלול הרכב.

16:56- עוד "זולג". החייל הגאה מוביל אותו  בתפיסה איתנה בצווארו (כפי שתופסים ארנב או אוגר) ומראה בגאווה למפקד שמצטרף ודוחף אותו ל"ג'ורהinfo-icon", עיניים רושפות.

16:57 מעוכב נוסף משתחרר. 4 עדיין מעוכבים.

זמן המתנה בתור: שעתיים בממוצע.

17:15 - נציג המת"ק עזב.

17:45 - מעוכב נוסף משתחרר. חדש בא במקומו. לאחר מספר דקות נשלח חזרה לקצה התור.

זמן ההמתנה הממוצע התקצר לשעה.

18:30 - התור איננו כלה. עוד ועוד אנשים מגיעים, ממתינים, נחסמים, הערב יורד, הצום אמור להישבר,

אבל לא, הם עוד תקועים שם לתפארת ביטחון ישראל, עם חיילים שצוחקים בלעג כשאנחנו מתרגשות מזה שבחור צולע ומקרטע על רגע אחת (נשען על מלווה) נשלח במחוות יד נחרצת סביב סביב לקרוסלות ושביל החצץ.

בשבוע שעבר חשבנו שגרוע... על פי מדד הסבל לו אנחנו עדות, היום היה גרוע פי כמה.

החיילים נהנו לומר זה לזה באוזנינו שאותנו (מחסוםווטש) צריך לשרוף.

אבל זאת רק כדי לסבר לקוראינו את האוזן. לא אנחנו הנושא פה.

עזבנו ב-18:40.


16:40 עד 17:00 מחסום בית פוריכ

כלי רכב מעטים מאוד מגיעים משני הכיוונים. מדיבור עם תושבים זה זמן אנו למדות שהסיבה לתנועה הדלילה כל כך היא פשוט כי אנשים כבר לא מקבלים אישורים - לא מחדשים להם רישיונות.

הולכי-רגל מעטים מאוד עוברים בזמן שהותנו במקום.