בית איבא, יום א' 31.8.08, אחה"צ
14.30 - בית איבא
מפקד המחסום אמר לנו "שלום" נחמד. כל החיילים במחסום היו מנומסים כלפינו, אך לא
דיברו איתנו. באופן כללי ההתנהלות במחסום היתה שקטה ועניינית. כל התורים של
הולכי הרגל היו לא ארוכים; הולכי הרגל שנכנסו לשכם ויצאו ממנה עברו את המחסום
תוך עשר דקות בממוצע. כל הנשים והגברים המבוגרים עברו בתור ה"הומינטרי" בזריזות
יחסית תוך בידוק מינימלי. גם התורים של כלי הרכב היו קצרים יחסית, והם נבדקו
במהירות. שני גברים עוכבו לחקירה - החיילים אמרו לנו שהם ייבדקו וישוחררו.
הופעתם של החיילים (הבחורים) היתה מסודרת והתנהגותם היתה נאותה; אך לא יכולנו
שלא לשים לב להופעתה המרושלת של החיילת היחידה במחסום: זוהי בחורה גבוהה ומלאה
למדי שמכנסיה המופשלים חשפו כמעט לגמרי את קימורי ישבנה (על אף שחולצתה כיסתה
את תחתוניה). אינני שמרנית, אך היה זה מראה לא נעים. האפוד הצבאי של חיילת זו
היה עמוס לעייפה, והיא נשאה על גבה משקל כבד. על אף זאת התנהגותה היתה שקטה
ועניינית.
14.50
שלושה קצינים בדרגה גבוהה (לכל אחד מהם היה כוכב על הכתף) הגיעו לבקר במחסום.
לשניים מהם היו רובים, אך לשלישי לא היה נשק, לא קסדה ולא אפוד. שני הקצינים
האחרים עשו לו היכרות יסודית עם המחסום, והוא נראה מרוצה ממה שהוא ראה.
15.30
ההתנהלות במחסום היתה חלקה עד כדי כך שחשנו בלתי נחוצות שם, לכן עזבנו