הריסות במסאפר יטא
בזכות מוחמד שאין שני לו נסענו עם רכב מתאים לדרך החתחתים לפחית מרכז, וג'ימבה, ישובים קטנים המפוזרים ברחבי הארץ של אף אחד הזאת, ומפריעים לתכניות ההתנחלות שם.
הטיעון: שטחי אש. האמת ידועה -- משום מה אימת שטחי האש אינה חלה על המאחזים הפראיים, וחדלים להיות מסוכנים כשמיישבים שם יהודים.
פחית ומרכז הרוסות.
בג'ימבה יש להם רק צווי הריסה לרפתות ולכמה מבנים עלובים שהעזו לבנות.
הגענו לשם דרך מופקרה.
בפחית יש כינוס בביה"ס: הרבה אנשים. מחכים לשרי המשפטים והתקשורת של הרשות הפלסטינית. פגשנו שם גם אנשים מארגוני שלום שהיו בזמנו בחברון: מוונצואלה, מנורווגיה ומארה"ב. הם מאד שמחים להיפגש. שמעו עלינו ומעריכים מאד את מעשינו. לא יכולנו לחכות שם עד שיגיעו האח"מים
.
נסענו למרכז. הריסות נוראיות. לדבריהם בפעם הראשונה הרסו לפני חודשיים ולאחרונה, שבוע וחצי טרם בואנו.
משם נסענו לג'ימבה. שם עדיין לא הרסו, אבל האיש סיפר שיש צווי הריסה גם מלפני שנה וגם אחד חדש -- לכמה סככות המשמשות רפתות לבקר, וצריף אחד עלוב שישבנו בו, הקיים כבר 3 שנים ומשמש בית עילי למשפחה שחיה בדרך כלל במערה.
האיש מספר שיש ניירת המוכיחה שהאדמות האלה שלהם. אלה ניירות שקיבל במת"ק עציון תמורת 2000 ש"ח ששילם והעבירם לעו"ד. מכיוון שהעניין בטיפול משפטי, עדיין לא הרסו.
בג'ימבה ראינו גם שחסמו דרך המובילה לערד, כי החלה לשמש שב"חים - אנשים שרוצים להביא לחם הביתה ולא יכולים.
משתוקנו כל הפרצות בגדרות, מחפשים ומוצאים מוצא אחר.
בגימבה סיפרו שמתגוררות בכפר כ-15 משפחות. במקור הם מיטא, אבל באו לכאן בכדי לשמור על אדמותיהם. הם חיים בתנאים הקשים האלה בכדי שלא ייקחו אותן מהם. השלטונות כמובן מעוניינים לגרשם ליטא.
