מתנחלים | מחסוםווטש

מתנחלים אלימים

בחסות הצבא! משטר צבאי אינו ריבונות

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
ההתנחלויות - שכנים מהגהינום

ההתנחלויות ואלימות המתנחלים לא היו במוקד הפעילות של מחסום ווטש כאשר התחלנו, בשנת 2001, לדווח על המתרחש במחסומים בין הצבא והפלסטינים. עם התמוטטות תהליך השלום בתחילת המאה ה-21 והקפאת ההסכם להעברת רוב שטחי בפעימות לידי הפלסטינים, מפעל ההתנחלויות יצא לדרך ומשך את תשומת ליבנו יותר ויותר. עד מהרה ראינו איך ההתנחלויות, המאחזים הבלתי חוקיים והמתנחלים עצמם משנים את המצב בשטח. חסימות ומחסומים רבים הוקמו כדי להגן על ההתנחלויות (כ-700 על פי נתוני אוצ'ה ב-2018) ותוך כדי כך הופקעו שטחים פלסטינים נרחבים לטובת ההתנחלויות והתרחבותן. כך הולכים המתנחלים וגוררים את ישראל לעבר חזונם האידיאולוגי - "ארץ ישראל השלמה אשר נועדה לעם אחד בלבד / פרופ אריה אלדד".

לצורך הקמת מכשול ההפרדה (גדרות וחומות) שנועד למנוע פיגועים בישראל, סופחו שטחים חקלאיים רבים בשטחי C  (בשליטה ישראלית), אשר נועדו להרחבה עתידית של ההתנחלויות - לעתים תוך ויתור על שיקולי הביטחון של חיילי צה"ל. מכשול ההפרדה נבנה במקומות רבים הרחק מהקו הירוק וחצץ בין אלפי חקלאים פלסטינים לבין אדמותיהם. ככל שמספר ההתנחלויות גדל כך הפכו היישובים הפלסטיניים אשר מעבר לגדר למובלעות חנוקות, ותושביהן נאלצים לנוע ביניהן בשטחים ובדרכים האסורות לתנועה לפלסטינים. יש לכך השפעה חברתית וכלכלית קשה על האוכלוסייה הפלסטינית בכל הגדה כולה.

משטר צבאי אינו ריבונות

אלימות מתנחלים

סמיכות ההתנחלויות ליישובים הפלסטינים,  זליגתן לשטחי הכפרים ועצימת עין של החברה הישראלית ומוסדותיה, איפשרו ברחבי הגדה הקמת התנחלויות ומאחזים אלימים במיוחד. הכפרים הסמוכים אליהם סופגים פגיעות קשות ביותר בדרך קבע -  בעיר חברון, בכפרי מסאפר-יאטא בדרום הר חברון;, בורין, עסירא אל קבליה, קוסרא במרכז הגדה; קהילות הרועים בצפון בקעת הירדן; ורבים נוספים - סובלים מהתנכלויות אלימות של המתנחלים ופורעי המאחזים הלא חוקיים, כשהצבא אינו נוקף אצבע כדי להפסיקן ובכך מגבה למעשה את הפורעים. האלימות הגיעה למעשה קיצון ברצח משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-31.7.2015.

לאחרונה הוקצנה אלימות המתנחלים ומופנית באופן קשה כלפי הפלסטינים וכלפי פעילי זכויות האדם במהלך פעולותיהם המשותפות לשקם את נזקי הפרעות.

 

מתנחלים ממאחז תקפו באלות ובאבנים פלסטינים ופעילי שמאל מדרום לשכם והציתו את מכוניתם
מתנחלים כורתים עצי זית של פלסטינים
מדוע מוטל על כל אזרח ישראלי להוקיע את מפעל ההתנחלויות?

בראש ובראשונה, מפעל ההתנחלויות המתעצם בגדה המערבית מסכל כל אפשרות להגיע יום אחד להבנות ולהסכם שלום, וכך מעמיד את ציבור אזרחי ישראל שומרי החוק בצד הנפגע בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו כן, תחזוקת ההתנחלויות והמחסומים כרוכה בנוכחות צבאית גדולה ועתירת משאבים, אשר שולטת על אוכלוסייה אזרחית ודורסת את זכויות האדם שלהם. כך גדלה המוטיבציה לאלימות ולפעולות טרור. מעגל הדמים מוביל לסחרור שאינו נעצר.

עוד היבט קשה הוא שחיילי צה"ל לדורותיהם, נאלצים לבלות את שירותם בצבא העוסק בשליטה על עם אחר, ולעמוד בניסיון מוסרי קשה – למנוע התלקחות בין המתנחלים לפלסטינים בנוסף לשמירה על ביטחונם הם, ולאחרונה אף להתמודד עם תקיפות של מתנחלים. את מחירן של פעילויות הכיבוש והשליטה האלימות שהחיילים הצעירים מבצעים, הם משלמים בחזרתם לאזרחות, כשרבים מהם פגועים בנפשם. משלמת על כך גם כל החברה הישראלית כתוצאה מפעפוע הנורמות של אלימות והתעלמות מערכי זכויות האדם לחברה האזרחית.

כך גובה השתלטות המתנחלים על הסכסוך מחיר כלכלי ואנושי כבד מכל אזרחי ישראל. 

 
Toggle accordion

מתנחלים - שכנים מהגיהנום במרכז הגדה

ביקרנו בכפר יאסוף על פי הזמנת ח', ראש המועצה. כבר בתחילת הפגישה הוא דיווח על כריתת גזעים וענפים ב-58 עצי זית, כפי הנראה על ידי מתנחלים מ"רחלים". הפשע הזה בוצע בלילה שבין שבת לראשון. הלכנו לשטח לראות את הנזק ופגשנו את החקלאי, אשתו ואחיו. האח, דובר אנגלית ר
להמשך קריאה...
Toggle accordion

סוג'וד, הילדה מא-תוואני

רשמים ממשמרות מחסום ווטש, דרום הר חברון, יוני 2021 סוּג'וּד בת 12. היא מספרת למצלמה בענייניות על אדם שהתקרב עם רכבו באופן מאיים אליה ואל חבריה בשעה שהלכו ברגל לבית הספר בכפר הסמוך, א־תוואני, בדרום הר חברון:  כשהיתה בת שש היא הותקפה על ידי רעולי פנים ונפצע
להמשך קריאה...
Toggle accordion

תלונות שווא והתנכלויות מתנחלים בבקעת הירדן

נאג'יה  ממכחול בבקעת הירדן נעצרה ביום ב 18.10 בגלל תלונה הזויה שזרקה אבן על מכוניתו של אחד המתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי באום זוקא. לנאג'יה תינוקת בת 3 חודשים ועוד 8 ילדים והיא מחזיקה את כל המשק המשפחתי. כמו נמלה חרוצה היא אינה נחה לרגע , מעלות השמש ועד שקיע
להמשך קריאה...
סוג'וד שהותקפה על ידי פורעים מהתנחלות
Photo: 
באדיבות המשפחה
אחד מפורעי הגבעות באום רשאש מגרש רועה פלסטיני ועדרו
Photo: 
תושב פלסטיני מקומי
ההשלכות ארוכות הטווח של מפעל ההתנחלויות

המטרה המוצהרת של המתנחלים היא למנוע אפשרות של פתרון מדיני, תוך קביעת עובדות בשטח. יש בקרבם ציבור שפועל באופן קבוע ליצירת חיכוך והבערה של השטח. לאחר מכן מנוצל המצב הנפיץ להרחבת מפעל ההתנחלויות. המתנחלים מגובים בלובי שלטוני חזק ובגב כלכלי איתן, המאשר תוכניות בנייה והרחבה של התנחלויות וכבישים נפרדים (על חשבון אפשרויות הנסיעה של הפלסטינים), אשר יובילו את המתנחלים למרכז הארץ במהירות, ללא מחסומים ומגע עם הפלסטינים. המטרה היא להגיע למיליון מתנחלים עד 2030.

על פי הסכמי אוסלו חולקה הגדה לאזורים שיהיה בהם רצף פלסטיני. כשההסכם התפוגג, החלו המתנחלים להקים מאחזים והתנחלויות במיקומים אסטרטגיים, שיקטעו את היתכנות פתרון שתי המדינות. הדבר מתבצע באמצעות חתירה ליצירת חיץ מפריד של גושי התנחלויות בין איזורי הגדה השונים (144 הם מאחזים בלתי חוקיים שאינם מפונים) בין צפון הגדה למרכזה ולדרומה; יצירת מובלעות של הערים שכם, רמאללה, וירושלים תוך ריסוק הקשר האורגני ביניהן לרוב חלקי הגדה; והפרדת בית לחם מדרום הגדה. במצב זה, הפלסטינים נאלצים לנסוע בדרכים עוקפות, משובשות וארוכות, לעבור מחסומים פנימיים רבים בדרכם בין גוש לגוש, לוותר על שטחים חקלאיים פרטיים רבים ולפצל את מרחב חייהם וחיי משפחותיהם בין אזורים מבודדים.

התוצאה ארוכת הטווח של תכנית המתנחלים עבור הציבור הישראלי היא הנצחת הסיכסוך כמלחמה שאינה נגמרת. הפתרונות שייתכנו הינם מדינת אפרטהייד אכזרית, המתקיימת על חרבה ועל הצבת חייליה הצעירים בכל אזורי הגדה; או מדינת כל אזרחיה עם בעיות דמוגרפיות חריפות, אשר תוביל למציאות חברתית אלימה ביותר.

Control areas A B C - Created 169 of separated enclaves
על הרחבת ההתנחלויות הבלתי פוסקת והבלתי חוקית

המתנחלים מצטיינים במלאכת ההתרחבות. עם השנים המתנחלים למדו לבצעה ביעילות, למורת רוחם ועל חשבונם של התושבים הפלסטינים המתגוררים באזור, ותוך צפצוף מקומם על החלטות בית המשפט והחוק הישראלי. ההתנחלויות משגשגות באמצעות תקציבים ממשלתיים נרחבים, ונפרשות באופן שיטתי בתואנות שונות - שמורת טבע שהופכת להתנחלות, מחנה צבאי שמוסב להתנחלות, שטחי מרעה פלסטיני ומקורות מיםinfo-icon טבעיים שהמתנחלים מונעים גישה אליהם באלימות וכיו"ב. הכול במטרה ליצור קטיעה של רצף פלסטיני ומניעת הקמה של ישות פלסטינית רציפה. 

בשנים האחרונות חזרה לפעול שיטת המאחזים הבלתי חוקיים , לפיה מתנחלים קובעים עובדות בשטח, מקימים התנחלות חדשה, והממשלה מאפשרת להם ומסייעת בידם להישאר ולהתרחב. כיום פרושים 144! מאחזים בלתי חוקיים בגדה - חלקם מווריאנט חדש: חוות חקלאיות. מקימים שני מבנים על גבעה; סוללים דרך, מביאים צאן, בקר וסוסים. כל בוקר מעלים רחפן, מאתרים את עדרי הפלסטינים הרועים בשטח. מביאים לשם את עדרי החווה בגיבוי סוסים וכלבים ומגרשים אותם. כך משתלטים על שטחי מרעה וחקלאות. בתנועת ההתיישבות "אמנה" התרברבו ב-2021 שזוהי שיטה חסכונית במיוחד, כך ״כבשו״ כבר 1,000 דונם. ועוד היד נטויה.

דו"ח חדש של "שלום עכשיו" מראה כי לאירועי האלימות של יהודים כלפי פלסטינים בגדה יש כתובת ברורה - המאחזים הלא חוקיים. נמצא כי 63% מאירועי האלימות שתיעד ארגון "יש דין" בין השנים 2012-2021, התרחשו ליד המאחזים, שבהם מתגוררים כ-5% מכלל המתנחלים בגדה המערבית.

המאחז הפיראטי באום זוקא הופך לאחוזה של איש אחד
Photo: 
נורית פופר
מאחז פיראטי בבקעת הירדן זוכה לתשתיות, 15.2.21
Photo: 
מחסום ווטש
המתנחלים בונים גדר - אין כניסה לצאן הפלסטיני
Photo: 
רינה צור
עין חילווה בבקעת הירדן גודר - למתנחלים בלבד
Photo: 
רחל אפק
פערים בין זכויות ותנאי חיים בין מתנחלים לפלסטינים בגדה

התנחלויות משתלטות על שטחים חקלאיים סמוכים ומספחות אותם אליהן: לא רק שמדינת ישראל אינה מאפשרת לחקלאים הפלסטינים לבנות על אדמותיהם בשטח, המיועדות בעיקר להרחבת מפעל המתנחלים, אך גם כדי לעבד את אדמותיהם שבסמיכות להן נבנו התנחלויות, נדרש "תיאום" עם הצבא. במצב זה, הפלסטיני צריך לקבל אישור מיוחד כדי להגיע  לאדמתו שלו. לכאורה כדי למנוע חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים. בפועל ה"תיאום" נועד למנוע מן הפלסטינים לעבד את אדמתם ולגרום להם לאבד את רכושם ואת מטה לחמם. האיסורים חלים רק על הפלסטינים. למתנחלים מאפשרים לבנות, לרעות, לעסוק בחקלאות, להתנחל בכל מקום, וגם לקחת את החוק לידיהם ולתקוף ולפגוע ולאיים כאוות נפשם.

סאת הסבל של כפרי הגדה לא מסתכמת רק  בהתנכלויות האלימות ובסיפוח הזוחל. היא מתבטאת גם בצמצום משאבי המים מול שפעת מים להתנחלויות.  הזכות למים היא אולי החיונית ביותר בזכויות אדם הבסיסיות. על פי ארגון הבריאות העולמי WHO הכמות המינימלית לנפש היא 100 ליטרים לנפש ליום. מרבית הכפרים הפלסטינים מקבלים הרבה פחות מכמות זו.  בבקעת הירדן מוקצבים ליישובים הפלסטינים רק ליטרים בודדים. כפועל יוצא נאלצו התושבים הפלסטינים לוותר על גידולים חקלאיים ועל צאן להפקת חלב ומוצריו לטובת עצי זית בלבד, שאינם דורשים השקיה.

בעיניים כלות מביטים התושבים ילידי הגדה בשכניהם המתנחלים (שחלקם יושבים על אדמותיהם) ומשתכשכים בברכות שחייה לצד גינות נוי פורחות, בעוד הפלסטינים נאלצים לרכוש מיםinfo-icon במחיר גבוה, ולשנע אותם במיכלים, אפילו להשלמת הצרכים הבסיסיים.
לא אחת קרה שמתנחלים ירו במכלי אגירת המים על הגגות וחוררו אותם. יתרה מכך, ביוב ואשפה זורמים לכפרים מן ההתנחלויות היושבות בגבעות שסביב הכפרים הפלסטינים.

השוואת זכויות אדם בסיסיות בין פלסטינים למתנחלים
מתנחלים ואלימות מתנחלים

כשהתחלנו בשנת 2001 את פעילות הדיווח על המתרחש במחסומים,  לא התמקדנו באלימות מתנחלים. 
אך בעקבות התמוטטות תהליך השלום, ראינו יותר ויותר כיצד השינוי בשטח קורה מעצם נוכחות ההתנחלויות,  המאחזים הבלתי חוקיים והמתנחלים עצמם. מחסומים וחסימות שנועדו להגן עליהם,  סיפוח שטחים חקלאיים לצורך הקמת מכשול ההפרדה שבמקומות רבים נבנה הרחק מהקו הירוק והפריד הלכה למעשה בין אלפי חקלאים לאדמותיהם.
כך גוררים המתנחלים את הארץ כולה למימוש חזונם האידאולוגי- ארץ ישראל השלמה שנועדה לעם אחד; המחיר לא רלוונטי.
ככל שגדל מספר ההתנחלויות,  כך הופכים היישובים  הפלסטינים שמעבר לגדר למובלעות חנוקות ביניהן. 
ההשפעה החברתית והכלכלית על האוכלוסייה הגדה כולה קשה ביותר.

מפעל ההתנחלויות המתעצם בגדה המערבית הוא מכשול בל יעבור לכל הבנה והסכם עתידיים; מעצם כך, הרי הוא מעמיד בסכנה את הציבור הישראלי שומר החוק; המחיר הכלכלי שכל אזרח משלם עבור סלילת כבישים, אספקת מיםinfo-icon וחשמל למאחזים בלתי חוקיים, על תחזוקת הנוכחות הצבאית היקרה השולטת על אוכלוסייה אזרחית ורומסת את זכויות האדם שלהם.

 

היבט קשה נוסף הוא התמודדות חיילי צה"ל,  לדורותיהם, עם שליטה על אוכלוסייה אזרחית ומניעת התלקחות בין המתנחלים לפלסטינים,  זאת בנוסף לשמירה על בטחונם הם ולאחרונה,   אף עם תקיפות מתנחלים.  את מחיר הפעולות האלה, משלמים החיילים לאחר חזרתם לאזרחות.

כך גובה השתלטות המתנחלים על הסכסוך מחיר כלכלי, אנושי ומוסרי כבד מכל אזרח בישראל.