ההתנחלויות ואלימות המתנחלים לא היו במוקד הפעילות של מחסום ווטש כאשר התחלנו, בשנת 2001, לדווח על המתרחש במחסומים בין הצבא והפלסטינים. עם התמוטטות תהליך השלום בתחילת המאה ה-21 והקפאת ההסכם להעברת רוב שטחיC בפעימות לידי הפלסטינים, מפעל ההתנחלויות יצא לדרך ומשך את תשומת ליבנו יותר ויותר. עד מהרה ראינו איך ההתנחלויות, המאחזים הבלתי חוקיים והמתנחלים עצמם משנים את המצב בשטח. חסימות ומחסומים רבים הוקמו כדי להגן על ההתנחלויות (כ-700 על פי נתוני אוצ'ה ב-2018) ותוך כדי כך הופקעו שטחים פלסטינים נרחבים לטובת ההתנחלויות והתרחבותן. כך הולכים המתנחלים וגוררים את ישראל לעבר חזונם האידיאולוגי - ארץ ישראל השלמה אשר נועדה לעם אחד בלבד.
לצורך הקמת מכשול ההפרדה (גדרות וחומות) שנועד למנוע פיגועים בישראל, סופחו שטחים חקלאיים רבים בשטחי C (בשליטה ישראלית), אשר נועדו להרחבה עתידית של ההתנחלויות - לעתים תוך ויתור על שיקולי הביטחון של חיילי צה"ל. מכשול ההפרדה נבנה במקומות רבים הרחק מהקו הירוק וחצץ בין אלפי חקלאים פלסטינים לבין אדמותיהם. ככל שמספר ההתנחלויות גדל כך הפכו היישובים הפלסטיניים אשר מעבר לגדר למובלעות חנוקות, ותושביהן נאלצים לנוע ביניהן בשטחים ובדרכים האסורות לתנועה לפלסטינים. יש לכך השפעה חברתית וכלכלית קשה על האוכלוסייה הפלסטינית בכל הגדה כולה.
התחזקות מפעל ההתנחלות "מפעל ההתיישבות" והצמידות בינן לבין היישובים הפלסטינים הגביר את החיכוך העוין והאלים בין המתנחלים האלימים לפלסטינים. במרכז הגדה יש התנחלויות אלימות במיוחד: הכפרים הסמוכים אליהן סופגים בדרך קבע פגיעות קשות ביותר. כפר בורקא נפגע ממתנחלי המאחז הבלתי חוקי עוז ציון; הכפר כוסרא נפגע ממתנחלי המאחז אש קודש; הכפרים בורין, מאדמה, עוריף, עסירא אל קבליה סובלים ממתנחלי יצהר ומתנחלי מאחז גבעת רונן (ליד הר ברכה) ויש עוד רבים נוספים. לא זו בלבד שפורעי הגבעות אינם נענשים, החיילים הצופים בפרעות לרוב אינם מתערבים, ולא פעם משתפים פעולה עם המתנחלים התוקפים. הפיקוד הצבאי מגבה למעשה את החיילים ואת הפורעים. לא ייפלא, שהאלימות המסלימה הגיעה למעשה קיצון כרצח משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-31.7.2015.
שר הביטחון בני גנץ כינס לאחרונה דיון חירום בנושא עם בכירי מערכת הביטחון ובו הורה להם לתגבר את האכיפה והחקירה בגדה. זאת לצד הנחיות ברורות לחיילים האוסרות על "עמידה מנגד" בעת תקיפות נגד פלסטינים. מנתונים שהוצגו בדיון החירום עלה כי השנה נרשמה עלייה של כ-150% במספר תקריות שבהן תועד חיכוך פיזי בין מתנחלים לפלסטינים, בהשוואה לשנת 2019. ב-2020 חלה ירידה מסוימת ביחס לקודמתה, על רקע תקופת הקורונה. "הארץ"/עמוס הראל 19.11.2021
בראש ובראשונה, מפעל ההתנחלויות המתעצם בגדה המערבית מסכל כל אפשרות להגיע יום אחד להבנות ולהסכם שלום, וכך מעמיד את ציבור אזרחי ישראל שומרי החוק בצד הנפגע בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו כן, תחזוקת ההתנחלויות והמחסומים כרוכה בנוכחות צבאית גדולה ועתירת משאבים, אשר שולטת על אוכלוסייה אזרחית ודורסת את זכויות האדם שלהם. כך גדלה המוטיבציה לאלימות ולפעולות טרור. מעגל הדמים מוביל לסחרור שאינו נעצר.
עוד היבט קשה הוא שחיילי צה"ל לדורותיהם, נאלצים לבלות את שירותם בצבא העוסק בשליטה על עם אחר, ולעמוד בניסיון מוסרי קשה – למנוע התלקחות בין המתנחלים לפלסטינים בנוסף לשמירה על ביטחונם הם, ולאחרונה אף להתמודד עם תקיפות של מתנחלים. את מחירן של פעילויות הכיבוש והשליטה האלימות שהחיילים הצעירים מבצעים, הם משלמים בחזרתם לאזרחות, כשרבים מהם פגועים בנפשם. משלמת על כך גם כל החברה הישראלית כתוצאה מפעפוע הנורמות של אלימות והתעלמות מערכי זכויות האדם לחברה האזרחית.
כך גובה השתלטות המתנחלים על הסכסוך מחיר כלכלי ואנושי כבד מכל אזרחי ישראל.
סוג'וד, הילדה מא-תוואני
להמשך קריאה...
מתנחלים - שכנים מהגיהנום במרכז הגדה
להמשך קריאה...
תלונות שווא והתנכלויות מתנחלים בבקעת הירדן
נאג'יה ממכחול בבקעת הירדן נעצרה ביום ב 18.10 בגלל תלונה הזויה שזרקה אבן על מכוניתו של אחד המתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי באום זוקא. לנאג'יה תינוקת בת 3 חודשים ועוד 8 ילדים והיא מחזיקה את כל המשק המשפחתי. כמו נמלה חרוצה היא אינה נחה לרגע , מעלות השמש ועד שקיעתה. כל היום עמלה בביתה. מעולם לא ראיתי אותה מתקרבת לכביש ובטח לא זורקת אבנים על מכוניות.
במשטרת בנימין נלקחה ממנה התינוקת ונמסרה לבעלה שלא הורשה להכנס לתחנה. כעבור שעתיים החלה התינוקת לבכות מרעב והמשטרה סרבה להכניסה אל אימה על מנת לאכול. במשך 5 שעות צרחה הילדה ולא נרגעה. בינתיים ישבה אמה, אזוקה בידיה וברגליה , שמעה את הזעקות ביתה ובכתה.
למחרת , באמצע הלילה ניתך מטח אבנים על הבית של נאג'יה בחצות ליל. מתנחלים מהמאחז הסמוך השאירו את מכוניתם על הכביש והתקרב חרש למאהל .ומאז היא לא ישנה בלילות, כאילו לא די בטראומה שעברה , כל הזמן רצים לה סרטים בראש – הרי אלה משוגעים , ואף אחד לא עוצר
אותם- ומה אם יחליטו לשרוף אותה ואת ילדיה ? כואב לראות את האישה הנמרצת הזו כל כך חרדה. כמעט לא מתפקדת. אבל כשמגיעים קונים להזמין גבינות, אפשר לראות את נאג'יה הקודמת, תקיפה , מתווכחת ומשיגה את המחיר הרצוי. בקעת הירדן, 24.16.21
המטרה המוצהרת של המתנחלים היא למנוע אפשרות של פתרון מדיני, תוך קביעת עובדות בשטח. יש בקרבם ציבור שפועל באופן קבוע ליצירת חיכוך והבערה של השטח. לאחר מכן מנוצל המצב הנפיץ להרחבת מפעל ההתנחלויות. המתנחלים מגובים בלובי שלטוני חזק ובגב כלכלי איתן, המאשר תוכניות בנייה והרחבה של התנחלויות וכבישים נפרדים (על חשבון אפשרויות הנסיעה של הפלסטינים), אשר יובילו את המתנחלים למרכז הארץ במהירות, ללא מחסומים ומגע עם הפלסטינים. המטרה היא להגיע למיליון מתנחלים עד 2030.
על פי הסכמי אוסלו חולקה הגדה לאזורים שיהיה בהם רצף פלסטיני. כשההסכם התפוגג, החלו המתנחלים להקים מאחזים והתנחלויות במיקומים אסטרטגיים, שיקטעו את היתכנות פתרון שתי המדינות. הדבר מתבצע באמצעות חתירה ליצירת חיץ מפריד של גושי התנחלויות בין איזורי הגדה השונים (144 הם מאחזים בלתי חוקיים שאינם מפונים) בין צפון הגדה למרכזה ולדרומה; יצירת מובלעות של הערים שכם, רמאללה, וירושלים תוך ריסוק הקשר האורגני ביניהן לרוב חלקי הגדה; והפרדת בית לחם מדרום הגדה. במצב זה, הפלסטינים נאלצים לנסוע בדרכים עוקפות, משובשות וארוכות, לעבור מחסומים פנימיים רבים בדרכם בין גוש לגוש, לוותר על שטחים חקלאיים פרטיים רבים ולפצל את מרחב חייהם וחיי משפחותיהם בין אזורים מבודדים.
התוצאה ארוכת הטווח של תכנית המתנחלים עבור הציבור הישראלי היא הנצחת הסיכסוך כמלחמה שאינה נגמרת. הפתרונות שייתכנו הינם מדינת אפרטהייד אכזרית, המתקיימת על חרבה ועל הצבת חייליה הצעירים בכל אזורי הגדה; או מדינת כל אזרחיה עם בעיות דמוגרפיות חריפות, אשר תוביל למציאות חברתית אלימה ביותר.
המתנחלים מצטיינים במלאכת ההתרחבות. עם השנים המתנחלים למדו לבצעה ביעילות, למורת רוחם ועל חשבונם של התושבים הפלסטינים המתגוררים באזור, ותוך צפצוף מקומם על החלטות בית המשפט והחוק הישראלי. ההתנחלויות משגשגות באמצעות תקציבים ממשלתיים נרחבים, ונפרשות באופן שיטתי בתואנות שונות - שמורת טבע שהופכת להתנחלות, מחנה צבאי שמוסב להתנחלות, שטחי מרעה פלסטיני ומקורות מים טבעיים שהמתנחלים מונעים גישה אליהם באלימות וכיו"ב. הכול במטרה ליצור קטיעה של רצף פלסטיני ומניעת הקמה של ישות פלסטינית רציפה.
בשנים האחרונות חזרה לפעול שיטת המאחזים הבלתי חוקיים , לפיה מתנחלים קובעים עובדות בשטח, מקימים התנחלות חדשה, והממשלה מאפשרת להם ומסייעת בידם להישאר ולהתרחב. כיום פרושים 144! מאחזים בלתי חוקיים בגדה - חלקם מווריאנט חדש: חוות חקלאיות. מקימים שני מבנים על גבעה; סוללים דרך, מביאים צאן, בקר וסוסים. כל בוקר מעלים רחפן, מאתרים את עדרי הפלסטינים הרועים בשטח. מביאים לשם את עדרי החווה בגיבוי סוסים וכלבים ומגרשים אותם. כך משתלטים על שטחי מרעה וחקלאות. בתנועת ההתיישבות "אמנה" התרברבו ב-2021 שזוהי שיטה חסכונית במיוחד, כך ״כבשו״ כבר 1,000 דונם. ועוד היד נטויה.
דו"ח חדש של "שלום עכשיו" מראה כי לאירועי האלימות של יהודים כלפי פלסטינים בגדה יש כתובת ברורה - המאחזים הלא חוקיים. נמצא כי 63% מאירועי האלימות שתיעד ארגון "יש דין" בין השנים 2012-2021, התרחשו ליד המאחזים, שבהם מתגוררים כ-5% מכלל המתנחלים בגדה המערבית.
התנחלויות משתלטות על שטחים חקלאיים סמוכים ומספחות אותם אליהן: לא רק שמדינת ישראל אינה מאפשרת לחקלאים הפלסטינים לבנות על אדמותיהם בשטחC , המיועדות בעיקר להרחבת מפעל המתנחלים, אך גם כדי לעבד את אדמותיהם שבסמיכות להן נבנו התנחלויות, נדרש "תיאום" עם הצבא. במצב זה, הפלסטיני צריך לקבל אישור מיוחד כדי להגיע לאדמתו שלו. לכאורה כדי למנוע חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים. בפועל ה"תיאום" נועד למנוע מן הפלסטינים לעבד את אדמתם ולגרום להם לאבד את רכושם ואת מטה לחמם. האיסורים חלים רק על הפלסטינים. למתנחלים מאפשרים לבנות, לרעות, לעסוק בחקלאות, להתנחל בכל מקום, וגם לקחת את החוק לידיהם ולתקוף ולפגוע ולאיים כאוות נפשם.
סאת הסבל של כפרי הגדה לא מסתכמת רק בהתנכלויות האלימות ובסיפוח הזוחל. היא מתבטאת גם בצמצום משאבי המים מול שפעת מים להתנחלויות. הזכות למים היא אולי החיונית ביותר בזכויות אדם הבסיסיות. על פי ארגון הבריאות העולמי WHO הכמות המינימלית לנפש היא 100 ליטרים לנפש ליום. מרבית הכפרים הפלסטינים מקבלים הרבה פחות מכמות זו. בבקעת הירדן מוקצבים ליישובים הפלסטינים רק ליטרים בודדים. כפועל יוצא נאלצו התושבים הפלסטינים לוותר על גידולים חקלאיים ועל צאן להפקת חלב ומוצריו לטובת עצי זית בלבד, שאינם דורשים השקיה.
בעיניים כלות מביטים התושבים ילידי הגדה בשכניהם המתנחלים (שחלקם יושבים על אדמותיהם) ומשתכשכים בברכות שחייה לצד גינות נוי פורחות, בעוד הפלסטינים נאלצים לרכוש מים במחיר גבוה, ולשנע אותם במיכלים, אפילו להשלמת הצרכים הבסיסיים.
לא אחת קרה שמתנחלים ירו במכלי אגירת המים על הגגות וחוררו אותם. יתרה מכך, ביוב ואשפה זורמים לכפרים מן ההתנחלויות היושבות בגבעות שסביב הכפרים הפלסטינים.
