בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, שער שומרון (קאסם), יום ד' 6.8.08, בוקר

צופות: 
נעמי ל., חנה א.
06/08/2008
|
בוקר

6:40 – מעבר שומרון – אין מחסום לכיוון מזרח.


7:02 – זעתרה:
2 עמדות פועלות מכיוון צפון. סמוך לעמדה האמצעית הותקנה עמדה מוגבהת.
ברחבה יש רכבים מסחריים שנבדקים על ידי כלב. עם תום הבדיקה הכלב זוכה למשחק בכדור.
7:10 – 5 מכוניות מכיוון מערב.
7:11 – 8 מכוניות מכיוון צפון. נוסף להן, אוטובוס הנשלח לרחבת החניה וממשיך בדרכו כעבור 4 דקות.
במהלך שהותנו הופעלה לזמן קצר מאד רק עמדה אחת ואז התור התארך.
7:25 – עזבנו.

7:38 – חווארה:
3 עמדות בדיקה, המכונה לבדיקת כבודה לא מופעלת. יש מת"קinfo-icon - הוא כנראה רואה אבל אינו נראה. מ-8:30  הופעלו גם 4 עמדות אך מספר האנשים לא פחת.
בשונה מחודשים קודמים הבוקר אנשים רבים, כמה עשרות עד למעלה מ-100 (בהערכה גסה) עומדים בתור לצאת מהעיר.שאלנו אנשים כמה זמן הם ממתינים בתור והם מדווחים על שעה. עברנו לעמוד ליד ה'נקודה ההומניטרית' על מנת לתזמן מעבר הולכי רגל ומכוניות יוצאות.
מדדנו 8 דקות להולך רגל ו-5 דקות למכונית. קשה להסביר את הפער בין הדיווח של אנשים (מאוחר יותר, כאשר חזרנו לסככה, אחד מהולכי הרגל, רופא בדרכו לעבודה התלונן בפנינו כי המתין שעה ורבע עד שעבר, ועוד ב'תור ההומניטרי'. מדדנו שוב וההמתנה הפעם ארכה 9 דקות. מאוחר יותר דיווחו לנו פעילים של EAPPI כי בתור המתינו 3 אוטובוסים עם ילדים בדרכם לשחיה. על פי מדידתם האוטובוסים המתינו שעה ורבע עד שעברו) לבין התצפית שלנו.בעומדנו ליד ה'נקודה ההומניטרית' ניגש סג"מ א., הציג עצמו כמפקד המחסום ו'תידרך' (כלשונו) אותנו: לא לעבור את הקו הכחול, ברחבה מתחת לסככה לא לדבר עם פלסטינים, לא ללכת מאחור לראות אם יש מעוכביםinfo-icon. ואחר כך, "אה, כן. לא לדבר עם חיילים". "כי הם לא כל כך אוהבים אתכן". הוא נמצא ואם יש שאלות, בעיות, לפנות אליו. התפתחה שיחה. שאלנו איך זה שאם עמידה ליד עמדות הבדיקה מפריעה איך זה  שנשות כחול-לבן מסתובבות באין מפריע. א. 'לא יודע' מה זה כחול-לבן. הזכרנו את הדגלון המתנוסס בתוך העמדה. הוא עדיין מיתמם: 'דגל ישראל?' טוב, בסוף הוא אומר: "אתן לא פופולריות". יצא המרצע מן השק. לא הפרעה ולא סכנה ולא נעליים.
8:15 – רכב נושא מספר קונסולרי מתקרב לעמדת הבדיקה של הרכבים הנכנסים. הוא לא עוצרinfo-icon ליד הקו האדום המסומן על האספלט. החייל הבודק נדרך, צועק לנהג 'סע אחורה' ומכוון את נשקו אל מול פני הנהג. הנהג לא זז. קצין בדרגת סגן שצץ פתאום ניגש לנטרל את המתח. בודקים תעודות של הנהג והמכונית ממשיכה בדרכה. 
בדיקת הולכי הרגל כוללת את הריטואל המוכר: שחרור החגורה מהלולאות, הוצאת החפצים מהכיס והנחתם על ה'דלפק', לעתים הרמת החולצה וברקע, מלבד צפצוף המגנומטר, צעקות חיילים מעמדה לעמדה הקוראים את מספרי הת.ז. בקול.
8:35 – מעוכב הוכנס לתא הבידוק.
ברקע נשמע קול פעוט בוכה. חיילת מנחה אשה מכוסה מכף רגל ועד ראש לבוא איתה. האשה הזאת היא אמו של התינוק. החיילת רואה את התינוק בוכה, מלטפת אותו ומדברת אליו בקול מתוק. זה לא משפיע עליו. הוא ממשיך לבכות, חרד לאמו. החיילת והאשה הולכות אל תא בידוק הנשים. החיילת לא מצליחה לפתוח את הדלת, הן הולכות אל מאחורי ה'נקודה ההומניטרית'. כשהן חוזרות האשה מרימה את הילד בזרועותיה ומייד הוא מפסיק לבכות.
9:11 – המעוכב שוחרר והוא ממשיך בדרכו.
9:15 – עזבנו.

נסענו למחסום עורטא:
תנועת רכבים מסחריים, פנימה והחוצה, לא ערה במיוחד: משאית משקאות קלים נכנסת, משאית דומה יוצאת. אמבולנס. אבל יש כלבנית.
9:23 - קצת אחרי הפניה לעוורתא רכב צבאי עומד בצד הדרך ולידו שני חיילים. לא רחוק משם רועה עדר עזים. החיילים מגרשים את הרועה מהכביש. שאלנו את החיילים מה קורה ואחד מהם התנדב להסביר לנו כי 'הם' מביאים את ה'כבשים' ליד הכביש ואז כבש אחד קופץ לכביש בכוונה וזה מסכן את הנוסעים (היהודים, כמובן, הרי זהו כביש אסור לפלסטינים) והם יכולים להיהרג.

9:30 – בית פוריכ:
בבית פוריכ מתרוצצות שמועות שהולכים לפרק את המחסום והמעבר יהיה חופשי. עד כדי כך רוצים להאמין לשמועות שמשוכנעים שכבר עכשיו לא בודקים. אבל, כשירדנו מ'בית הקפה' אל המחסום ראינו כי הת.ז. נבדקות וגם רכבים עוצרים ליד החיילים לפני שהם ממשיכים לשכם. וגם פה החיילים צועקים בקול מספרי זיהוי של פלסטינים.
10:30 – עזבנו את בית פוריכ.

10:53 – זעתרה:
15 מכוניות מכיוון צפון, 1 מכיוון מערב.

11:15 – מעבר שומרון:  כבר יש מחסום מזרחה.