בית פוריכ, חווארה, יום ו' 8.8.08, בוקר
09:00 בית פוריכ
כאשר הגענו הבחנו בהמר צבאי שעמד ליד המחסום. על הספסל ליד תא המעצר ישבו שלושה מעוכבים
. שניים מהם היו אזוקים. אחד מהם, זה שלא היה אזוק, הסביר כי הוא תושב ירושלים המזרחית, אשר הסיע במכוניתו את שני הנוסעים האחרים, האחד מענתה ירושלים והאחר מבית פוריכ אשר לא היה להם אישור לנסוע בכביש (כביש אפרטהייד ליהודים בלבד). הם נסעו להביא מזון למפגש משפחתי עקב פטירת אמם לפני כשבוע ולא ידעו שאסור להם לנסוע בכביש זה.
בתשובה לשאלתנו באשר לסיבת המעצר, אמר המפקד במקום, בדרגת סג"מ, תחילה - "הם נעצרו כי הם פלשתינאים". לאחר מכן אמר הם עברו על החוק. הוא גם סיפר כי הזמינו משטרה כחולה כעשרים דקות לפני שהגענו.
החלטנו לנסוע לחווארה ולחזור לאחר מכן כדי לוודא שהמשטרה אכן הגיעה.
09:25 חווארה
הקצין במקום, בדרגת סג"מ ביקש שנדבר רק איתו. לדבריו, החיילים שלו אינם יודעים לדבר ולפעמים "מדברים לא יפה". הוא גם הזכיר לנו לא לעבור את הקו הכחול. הוא התלונן על שנשות ווטש ניגשות לתא המעוכבים, ועל כך שהן מדברות עם הפלשתינאים. הסברנו לו שזה חלק מתפקידנו וכי זה מה שאנו חייבות לעשות.
בתשובה אמר הקצין כי לפני חודש מישהו העביר חגורת נפץ דרך המחסום וכי כאשר אנחנו מדברות עם הפלשתינאים העוברים במחסום ובמיוחד עם המעוכבים, אנו מסיחים את דעתם של החיילים ומפריעים להם בעבודתם. אמרנו שהחיילים אינם צריכים להסתכל עלינו. הוא חזר על דרישתו שלא נעבור את הקו הכחול. הזכרנו לו שאת ה"נשים בכחול" לא מגבילים.
מעבר לגדר עמדה מונית שנבדקה. נוסעי המונית, גבר מבוגר כבן 70, שני ילדים, אישה מבוגרת ואישה צעירה יותר עמדו בשמש כחצי שעה עד שנבדקה המונית והם הורשו לעלות עליה בחזרה.
10:00 בית פוריכ
חזרנו ל בית פוריכ. החיילים דיווחו לנו כי המשטרה היגעה ושחררה את שלושת הפלשתינאים.