בית איבא, בית פוריכ, ג'ית, שבי שומרון, יום ב' 18.8.08, בוקר
07:05 צומת ג'ית
אין מחסום
07:15 שבי שומרון
אין מחסום אבל יש עדיין חסימה של הישוב נקורה, שצריכים לצאת דרך סבסטיה.
07:30 בית איבא
נראה שיש פחות תנועה, הן בגלל שהמעבר דרך א-סירא פתוח והן בגלל ששבי שומרון פתוח. האחראי על תחנת נהגי המוניות אינו מתלונן, אומר שיש עבודה כרגיל.
דברנו הן עם מפקד המחסום והן עם המת"ק
לגבי הנחיצות בהמשך אישורי כניסה לרכבים לשכם, בדיקת ת"ז של נכנסים, כאשר בעלות דלק של עוד 20ק"מ אפשר להכנס ולצאת חופשי לשכם ומשכם.
המת"ק אומר שמעלה סוגיה זו כל פעם בפורומים שיכול ואין מענה, מפקד המחסום בטוח שיש בכך היגיון בטחוני היות ועוצר מבוקשים מדי פעם, גם עכשיו. הוא מודה שיש כאלה שכל יום נעצרים ואחרי מספר דקות מורשים לעבור, רואה בכך פיקוח נחוץ של הצבא.
אין הרבה הולכי רגל ביציאה משכם, לרופאים מותר לעבור בתור "ההומניטרי".
יש הקפדה על העמידה מאחורי הקו האדום בתור לבדיקת הולכי רגל הנכנסים לשכם. וכמובן שהדבר יוצר סיטואציות מביכות ומשפילות, כאשר החייל מסמן לנשים לעבור כקבוצה ואחריהן ממשיך הולך רגל בד"כ מבוגר שחושב שגם לו סימנו לעבור. ואז החיילים צועקים ודוחקים את כולם אחורה.
הצוות מתנהג באופן תקין וכשמצטבר תור, החיילים מיוזמתם פונים לעזור בבדיקת הולכי הרגל. ודוקא בגלל זה, המצב נראה כל כך עצוב כי בסופו של דבר מחסום יוצר השפלה.
08:40 עזבנו
09:30 בית פוריכ
עברנו בבית פוריכ כהכנה שלנו לסיור ביום שישי.
עצר אותנו איש מבית פוריק, עם בעיה בקשר לבנו. בעזרת אנשי תחנת המוניות שתרגמו, הבנו שלאיש בן מפגר או חולה רוח שמדי פעם בורח מהבית. בעבר זה קרה פעמיים והחיילים החזירו אותו, היות ומכירים אותו. לפני יומיים, ברח ונתקל במתנחל מאלון מורה, שהתלונן שזרק עליו אבנים והוא נלקח למעצר בחווארה. היות ואין מי שיתן לו את התרופות שלו, האב שמע שהוא משתולל גם בבית המעצר. האב לקח עורך דין אך כנראה שלא ממש שיתפו פעולה איתו ולא נתנו לו להיפגש עם העצור.
רוני בילתה את אחה"צ בשיחות טלפון עם המוקד ההומניטרי, שממש ניסה לעזור ועם הסמב"צ במת"ק. מסמכי הרופאים הפלסטינים על מצבו של העצור לא הספיקו והצבא העביר אותו לבדיקה רפואית לפני שהשתכנע שאכן חולה ושחרר אותו. יש לציין שהתקשרו לרוני שהחליטו לשחררו כדי להודיע לאב לבוא לאסוף אותו.