בית איבא, שבי שומרון, יום ה' 14.8.08, אחה"צ

מתרגם:  צ'רלס ק.

15:40  שבי שומרון

בדרך לבית איבא נסענו בכביש מס' 60 לכיוון ג'נין, לבדוק את מחסום שבי שומרון.  המחסום היה סגור בשנים האחרונות, מלבד למקרים הומניטריים.  כאשר עברנו, ראינו שלושה חיילים עומדים בתוך המחנה הצבאי ליד הכביש הראשי, אך לא הייתה עמדת בדיקה לרכבים שעברו.  כאשר החיילים ראו אותנו הם יצאו ושאלו מי אנחנו.  אמרנו כי אנו ממחסום ווטש.  הם חייכו ואמרו, "אין פה מחסום, זה כביש פתוח."

15:50  בית איבא

נהגי המוניות בבית איבא מסרו לנו כי "הכביש הפתוח" בשבי שומרון, פתוח מ-6 בבוקר עד 6 בערב בלבד.  הם טוענים כי העובדה שהכביש פתוח במשך חלק מהיום אינה משפיעה על העסקים שלהם.  נוסעים הרוצים לנסוע משכם צפונה, נוסעים ישר לאסירה.  הכביש הפתוח מסייע לאלה הגרים בסביבה הקרובה.

בהתקרבנו למחסום אנו רואות גבר פלסטיני כבן 40 מחזיק בידה של אישה חלשה בשנות ה-80 לחייה, אשר מתקשה ללכת ונראית שהיא עיוורת.  הוא אומר לנו, באנגלית" "החיילים אפילו רצו שאישה זו תראה להם את תעודת הזהות שלה.  איני אפילו קרוב משפחה; ראיתי אותה וריחמתי עליה."

אין רכבים בתור לשכם, וגם לא ביציאה משכם.  הקרוסלות לצעירים ריקים, ובתור הצדדי (ה"הומניטרי") מחכים 12 גברים מבוגרים, ונשים בכל הגילים.  כנראה שהסטודנטים עדיין בחופש.

המפקד בודק את תעודות הזהות של הנכנסים מול רשימת "המבוקשים."  ליד החייל הבודק את התור הצדדי משכם יש גם רשימה, אך הוא מעיין בו רק לעתים רחוקות.

16:06  מדי פעם עומדים צעירים בתור.  שתי הקרוסלות פועלות.  כ-10 צעירים ממתינים ליד הקרוסלה הדרומית.  איש אינו ממתין ליד הקרוסלה הצפונית עד שצעיר אחד נכנס למחסום, הולך אליה ומגלה כי היא אינה נעולה.  למרות שהוא רואה כי היא אינה נעולה ויכול לגשת ישר לעמדה, הוא ממתין עד שהשוטר הצבאי מסמן לו להתקרב. 

למרות שבעבר שמנו לב כי לעתים קרובות מצפצף המגנוממטר באופן מקרי, היום נראה כי הוא מצפצף רק כאשר צעיר שעובר באמת נושא עליו חפץ מתכתי – שעון, טלפון נייד, חגורה.  לא נראה כי נעליים מהוות היום בעיה, בשונה מימי אחרים.

כאשר מגיע כלי רכב משכם או בדרך אליה, הבדיקה לוקחת דקה או שתיים.

16:13-16:18  משאית משכם עוצרת במחסום.  נראה כי אין לה אישור.  הנהג מנסה לדבר עם החייל ולהסביר.  החייל קורא למפקד כדי לוודא את הנוהל.  דיון נוסף, ובסוף על המשאית להסתובב ולחזור לשכם.

16:20  בדיקת תעודות הזהות בתור הצדדי של נשים, גברים מבוגרים ומקרים מיוחדים הבאים משכם היא רגועה, ויש אנשים שאינם נבדקים כלל.

חמישה רכבים בתור לשכם.  עוברות ארבע דקות עד שהרכב החמישי עובר.

16:48  גבר בשנות ה-60 או ה-70 לחייו מחליט להמתין בתור של הצעירים ליד הקרוסלה, הקצר מהתור הצדדי.  בתור הצדדי עומדים כ-20 איש, וכ-10 בתור הרגיל.

לוקח לו כ-4 דקות לעבור, אותו זמן, לערך, שלקח ל-20 איש בתור הצדדי לעבור.  הוא לא ממש הרוויח זמן.  אבל אי אפשר לדעת.  הייתי כאן כאשר אנשים בתור הצדדי נאלצו להמתין 20 דקות, ואפילו 30 דקות. 

החיילים מחליפים עמדות.  אלה שישבו במגדל יורדים ומחליפים אלה שאיישו את המחסום.  שוב שינוי גישה, והנשים בתור הצדדי עוברות ללא בדיקה.

17:00  אנו מתכוננות לעזוב כאשר קבלן וארבעה פועליו מבקשים את עזרתנו.  כולם לובשים אותה חולצה שחורה ועליה שם החברה.  הקבלן מספר שהוא וכל העובדים שלו באים מטולכרם, והבוקר נסע אתם לשכם כדי להתקין חלונות.  הוא לא עבר בבית איבא, אלא בשבי שומרון.  אך כעת הוא יצא משכם דרך בית איבא.  אחד החיילים לא התיר  לפועל החמישי שלו לעבור, כי הנער צעיר מדי לקבל תעודת זהות ולפי הנהלים מותר לו לעבור במחסום רק בליווי הורה אחד ועם תעודת לידה.  אנו הולכות איתו למפקד, אשר שואל את הקבלן מספר שאלות, עובר את המחסום לצד של שכם, ליד המוניות, שם ממתין הנער עם ארגז הכלים שלו, ושואל אותו מספר שאלות.  ואז הוא מעביר את הנער.  לנער חיוך גדול על הפנים כאשר הוא מצטרף לחבריו.  כמה קטנות הטובות להן האדם אסיר תודה במציאות הנוראה הזו.