ג'ית, יום ג' 22.7.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנה ב. ו2 אורחים
22/07/2008
|
אחה"צ

יצאתי עם 2 אורחים במאי- עיתונאי מגרמניה ופעילת שלום מקנדה.
 15.00 - בכניסה לשבות עמי עמד ג'יפ מג"ב ליד מיניבוס של חברת "ביתא בס". המיניבוס היה ריק ולא ראינו פלסטינים. עצרנו וחייל המג"ב התנפל עלינו - "אסור לכם לעמוד כאן. אני רושם לך דו"ח" וצילם את מספר המכונית שלי.
התקדמנו 30 מ' , מצד שמאל ישנו שביל צדדי ובו החננו את המכונית. מיד הוקפנו ב-כ-12 נערים מתנחלים שהקימו מחנה חדש בשם שבות עמי ממול לבית הפלסטיני שעל הגיבעה.
בתחילה חששתי להשאיר את המכונית וללכת אל הפלסטינים אך המתנחלים הלכו לשם וגם עלו אל הבית, אז הרשינו לעמנו להפקיר את המכונית. חיילי המג"ב לא הסכימו להגיד לנו היכן הפלסטינים ולמה הם מעוכביםinfo-icon אבל מכיוון שכשהגענו לשם החיילים היו בתוך הבית על הגבעה הנחנו (בצדק, התברר אח"כ) שבעל המיניבוס שם.
לא הייתי שקטה  - למה שהחיילים יקחו את המעוכב לבית המבודד , אם לא כדי לעשות דברים שלא כדאי שאור היום ישזוף אותם?  החייל סילק את המתנחלים עם צו שטח צבאי סגורinfo-icon ואמר לי שאני מעוכבת כי עמדתי במקום שאסור (כאשר עצרתי לשניה לשאול מה קורה). שמחתי, כי בהיותי מעוכבת הוא לא יכול לסלק אותי עם הצו, ואני רציתי בין כה להשאר.
לבית לא יכולתי להגיע, אך מכיוון שחיילי המג"ב היו ליד הכביש איתנו, באותה העת הם לא יתעסקו עם הפלסטינים. השבאב המתנחלי החל לקרוא לעברנו "נאצים" "כמה היטלר משלם לכם?", "בוגדת" וכו והלך חזרה למאהל שלו מעבר לכביש. כך חשבתי. טעות ! אנחנו נשארנו עם המג"ב וכעבור כרבע שעה הגיע האמר עם סגן אלוף ועוד ג'יפ. היו כ-10 חיילים סביבנו. כאשר המפקד רצה לסלק אותנו אמרתי שרק לאחר שאראה שלא אונה לפלסטינים כל רע. הם לא הסכימו לתת לנו ללכת אל הבית, אבל הלכו להביא אותם. הם היו 2 , מאוד צעירים, ילדים כמעט. שאלתי אותם אם הם בסדר והם אמרו שכן, אך נראו מאוד מזועזעים ומבוהלים. לקחתי את מס. הטלפון של אחד מהם ונאלצתי להסתלק (שטח צבאי סגור, כאמור, והמשטרה הודיעה בינתייים למג"בניקים שאין עילה לתלונה נגדי אז לא הייתי מעוכבת יותר) אני חייבת לציין שהן המפקד , מג"ד בחטיבת שומרון והן יתר החיילים היו אדיבים ונראה לי שהפלסטינים מוגנים יותר עתה, מה עוד שהם הוצאו לאור השמש. החיילים אמרו ששני הפלסטינים ניסו לפרוץ מחסום ולכן הם מעוכבים.
חזרנו למכונית, השבאב המתנחלי כבר לא עמד סביבה, והנה- -צמיג אחד עם חתך וללא אוויר. -לוחית הזהוי הקדמית הוסרה ונגנבה -הדגלים של מחסום WATCH נגנבו. קראנו לחיילים והראנו להם. הם אמרו שהם לא יכולים לעשות כלום וזה תפקיד המשטרה. אני התפרצתי עליהם ואמרתי להם שבהיותם הריבון תפקידם כן לעשות משהו. לתפוס, לפחות את הפושעים ולעכב אותם. לפחות עד שתגיע המשטרה. אולי לא הגיע להם שאצעק עליהם, אבל כשצריך לעכב אותנו- הם כן יכולים לעצור יהודים. הם הציעו לעזור לי להחליף גלגל, וכך עשו. בינתיים הגיעה המשטרה. בתחילה השוטר לא רצה לשמוע כי כששאל את המג"ד מי עשה את זה, המג"ד אמר בכעס "מי? סבתא שלי !!" והשוטר עדין הנפש נעלב. אח"כ התרצה - ומייד לקח את תעודת הזהות שלי (אלא מה?) ביקשתי ללכת איתו לחפש את לוחית הרשוי שלי והוא אמר שילך לבד. הוא הלך וחזר כעבור דקה "היא לא שם" . בטח, הוא ממש חיפש ! מהמתנחלים הוא ביקש תעודות זהות ומחר המשטרה לא תדע למצוא אותם. אמרתי לו - למה אתה לא לוקח את ת.ז. שלהם והוא התעצבן ואמר לי לא להגיד לו איך לעשות את העבודה שלו... הגשתי תלונה במשטרת קדומים הסמוכה. הסא"ל וחייליו התנצלו לבסוף על התנהגות המתנחלים ועל כך שהם לא יכלו לעזור לי יותר. האורחים מחו"ל למדו על בשרם מי שולט בארץ הזאת !!!
לצפיה בסרטון מהאירוע לחצו כאן.
17.30 - בצומת ג'ית מחסום עם 30 מכוניות מכוון חווארה, אבל עוצרים רק פלסטינים. הפושעים האמיתיים חולפים להם בששון על פני טורי המכוניות הלוהטות. ביקשתי מזכריה לברר מה עם המעוכבים ב-17.00 הוא בישר לי שהם שוחררו. בערב צילצלתי אליהם, והם סיפרו שמזל שהגענו כי השוטרים איימו עליהם והם חששו שהם עמדו להכות אותם, אבל מששמעו את הויכוח שלנו בחוץ עם חיילי המג"ב הם הבינו שהם בטוחים.