בית איבא, יום ג' 5.8.08, בוקר

בית-איבא

07:10 בבואנו מספר מועט של עוברים לכיוון שכם. הגברים נקבצים בקצה המסלול היחיד והבלעדי במקום ועוברים אחד אחד לבדיקת תעודותיהם ע"י חייל אחד בלבד. כשמגיעות נשים, הם מצטופפים ונותנים להן להיכנס לפניהם. סידור מוזר זה יוצר תהליך של הידחקות – הן של הגברים והן של הנשים.

בכיוון היציאה עוברים מעטים, ושם לא קיימת בעיה כזאת.

מסלולי כלי הרכב ריקים. מדי פעם מגיעה מכונית ונבדקת במהירות. בכל צד מוצבים 1-2 חיילים.

07:50 מספר האנשים עולה בהתמדה בשני הכיוונים. מכיוון שרק מסלול בדיקה אחד קיים ומופעל, פשוט נוצר פקק, הגברים נדחקים לאחור, והנשים נאלצות להתחכך בהם כדי לעבור.

אחרי שיחה עם מפקד המחסום ועם נציג המת"ק נפתח מסלול "הומניטארי" למבוגרים, נשים וילדים, ושם בודק איש המת"ק.

למקום מגיע המ"פ (חדש) ומעוניין לשמוע מה יש לנו לומר. אנו מסבירות שעל פי ניסיוננו מהעבר, הסידור הנוכחי במחסום הולכי הרגל בכיוון הכניסה הוא פשוט לא הגיוני. התמונות מדברות בעד עצמן: אנשים עומדים בצפיפות ומעוכבים במקום שכלל לא צריך להתעכב – בכניסה לשכם. בדקנו זמן המתנה -13-15 דקות.

מפקד המחסום מצטרף לעבודת הבדיקה כדי לזרז. צפוי ביקור של אלוף הפיקוד בתוך זמן קצר. אנו מחליטות להמתין לו, אך אחרי זמן קצר נמסר שביקורו נדחה. המ"פ הבטיח להעביר את הערותינו.

08:00 מספר כלי הרכב עולה. 3-5 מהם בהמתנה  בכיוון הכניסה לשכם, אך הבדיקה מהירה.

08:30 פונה אלינו אב לשתי בנות שזקוקות לטיפול דחוף בבי"ח לעיניים בירושלים. בקשתו דרך המת"ק לנסוע איתן סורבה. התקשרנו לחנה בר"ג, והעברנו לו הנחיות ומספרי טלפון ופקס.

08:50 יצאנו מבית איבא לכיוון ענבתא.

סוף!