אל נשאש, בית לחם, מת"ק עציון, יום ד' 16.7.08, בוקר

   מסיע ומסייע :יוסףמ.

06:45 בית לחם ארבע עמדות פתוחות. אנשים יוצאים במהירות ובשקט, כולם מחייכים, מברכים אותנו ומודים לנו. אחד מסביר: "ביום  שני ושלישי היה פה נורא. טוב שבאתם היום". הוא מספר שנבנתה סככה בכניסה בצד בית לחם, ואנשים מחכים שם בצל. אולי, מי יודע, אולי היא הוקמה בהשפעת התלונות והמכתבים שכתבנו. אנחנו לא מספיקות להנות מהאווירה האידילית, כשהחיילת הבודקת רשיונות באחת משתי העמדות שבהן יש מכשיר לבדיקת כף היד, מסרבת להעביר פועל שידו נבדקה. היא דורשת ממנו ש"ירענן" את טביעת האצבעות שלו. הוא אומר שעשה זאת במת"ק עציון ביום שני, אבל החיילת אומרת שהדבר לא נרשם במחשב ושולחת אותו שוב לעציון. הפועל, שאינו רוצה להפסיד עוד יום עבודה, מבקש שתתן לו לעבור. אנחנו מטלפנות למוקד ההומניטרי וחוזרות ומציעות שידאגו שינתן אישור למי שמחדש את רשיונו, כדי שיוכל לעבור גם אם החידוש לא נרשם במחשב. יש לשוב ולדרוש זאת ממי שממונה על כך, אולי לכתוב מכתב. החיילת הורתה לפועל לעמוד בצד וקראה לקצינה שלה. הפועל ציית, אבל אז הופיע איש אבטחה של חברת "ארי" ו גרש אותו. מחינו על הגירוש, ואז הוא החליט לגרש גם אותנו והורה לנו לעמוד במקום אחר. אמרנו שנטלפן לחברת "ארי" ונתלונן עליו והוא מיהר להסתלק. הפועל שגורש לא חזר.

 07:40 אל נשאש לא פנו אלינו.

 08:00  נבי יונס לא פנו אלינו. 

   08:30מת"ק עציון  באולם ההמתנה המחניק יושבים 120 אנשים. רובם מחכים למגנטים. אחדים זומנו על ידי השב"כ. הם מתלוננים שהכניסה איטית מאד, כי יש רק מחשב אחד, ונאמר להם שעד שעת סגירת המת"'ק יכניסו 60 איש. כלומר: מחצית האנשים לא יכנסו היום ויצטרכו לשוב מחר. רובם באו לפנות בוקר או לנו בתחתית הגבעה לרגלי המת"ק, כי אסרו עליהם לשכב לישון ברחבת החנייה של המכוניות בקרבת המת"ק, והם ממורמרים מאד. שני אנשים מנועי שב"כ פנו אלינו ובקשו את עזרתנו. נסינו לעזור. __._,_.___