בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש' 9.8.08, בוקר
שוב כמידי שבת אנו יוצאות בחשכת הלילה את העיר הישנה אל לב הגדה המערבית. ירושלמים אחדים מבלים את הבוקר בספורט השבועי שלהם, מסתכלים עלינו בתמהון ואחדים אפילו שואלים לאן פנינו מועדות. "לחווארה" אנו אומרות. "איפה זה?" "בשטחים הכבושים" "אה, אתן מהשמאלנים האלה שרוצים להחריב את המדינה"!וכך נפתח עוד יום של מחסומים – ואין שום פתרון מדיני באופק, רק כוחנות ועוד כוחנות ושוב כוחנות.
עזבנו את ירושלים בשעה 06:00.
זעטרא:
06:45 – בכוון דרום כ-40 מכוניות. בכוון מזרחה ריק. במגרש החניה נערכת בדיקה יסודית של שתי מכוניות: החפצים על הרצפה, כרגיל, והחייל הבודק מכוון את נשקו אל הפלסטיני הכורע לרגליו. אולי עקב תלונה שלנו למוקד "ההומניטרי" לפתע מתחילה תזוזה מהירה ותוך דקות אחדות התור נגמר. אחת האורחות שאלה בתמיהה האם הבידוק הזה מוסיף לביטחון או יוצר תסכול – טוב שגם זרים מבינים את מה שאנחנו כבר למדנו לפני שנים. מתי "עם ישראל" יבין זאת?
חווארה:
07:45 - התורים לא ארוכים במיוחד, ואם כך למה נדרשת שעה עד שעה ורבע למעבר? מעוכב אחד על תקן "בינגו" שוחרר אחרי התערבות שלנו. ת', איש המת"ק שאצלו התלוננו לאחר שחרורו של האיש, (לפני כן הוא "נחבא אל הכלים" כנראה ב"נקודה ההומניטרית" שבה הובטח לנו כי יאחסנו מטרנה טיטולים וציוד רפואי להקלת סבלם של החולים והמניקות במעבר – זוכרות?) משך בכתפיו בחוסר אכפתיות מוחלטת. "מה לעשות צריך לשמור על הביטחון". ה"בינגו" לא הבין במה העיכוב שלו שומר על הביטחון מדי יום. לקחנו ממנו את מספר תעודת הזהות ונעשה כמיטב יכולתנו להוריד אותו מן המעמד "המכובד" של "בינגו".
איש מבוגר המתקשה ללכת ונשען על מקל מנסה לעבור במעבר המכוניות. החייל "השומר על הסדר" אינו מוכן בשום אופן לסכן את העולם ולאפשר לזקן לעבור. גם ב' מפקד המחסום מתקשה להיענות לבקשה. רק הערה צינית מצידנו מאפשרת לזקן להיכנס למונית שעוברת לשכם – ו"לשמחתנו" הביטחון עוד עומד על כנו "ואת ישנה בשקט בירושלים כי אני כאן". אין כלבנית. מעבר המכוניות משכם דרומה איטי מאד מאד, ועוד תלונה לא מזרזת את המעבר.
קבענו להיפגש עם ח' שעבד שנים בישראל וכאשר המעביד מטייבה פשט את הרגל הוא נשאר ללא אישור עבודה. בלית ברירה ניסה מזלו בעבודה אחרת ונתפס כשב"ח. עכשיו הוא במעמד של מנוע משטרה
. כל הבירוקרטיה הזו היא קצת מעבר "להבנתו". הרי הוא לא עשה שום מעשה חבלני או פלילי – רק חיפש פרנסה למשפחה הגדולה שלו. הוא כמובן גם חתם על טופס שהוגש לו – בעברית שהוא אינו קורא. "רק חתמתי כי צריך ללכת הביתה". עוד אחד מני אלפים רבים הנמצאים במצב הזה!
בית פוריכ:
09:45 - מחסום ריק וחיילים משועממים. נהגי המוניות מספרים כי זה המצב לאחרונה. הרהרנו בכך שבמקום מחאה על עצם קיום המחסום והסגר על הכפרים בסביבה "כולם" מרוצים שהכול "חלק". הרועים והצאן היו "בצד הנכון" של המחסום – ולא הייתה לחיילים הזדמנות ל"אקשן".
חווארה:
11:00 – הכול כמעט שומם. החום מעיק ודאי לא רק עלינו. יש התקדמות בבניית המחסום החדש. הטירוף חוגג! מגרש החניה מלא מאד, אך נותרו רק מעט דוכני מכירה של מזון. בינתיים עוד יש סבלים במקום אך נראה כי גם הם ייעלמו עם פתיחת "המחסום ההומני". עזבנו בשעה 11:45.