אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח' סעד, יום ה' 3.7.08, בוקר

יום אחרי הפיגוע בירושלים – מתקבל הרושם שהתנועה מעטה בשני המחסומים הראשונים. תלמדי בתי-הספר בחופשת הקיץ.

06:20 שיח' סעד

במחסום 4 חיילים. 1 בודק תעודות ו-3 יושבים בצד ללא "עבודה". התנועה מאד דלילה. הנוהל הרגיל לפיו בכל פעם יורד פלסטיני אחד לבדיקת התעודה והאישור והאחרים ממתינים במעלה הגבעה. אין תור של ממתינים, וההגעה אל המחסום באה טיפין טיפין של בודדים והבדיקה מהירה.פלסטיני אחד הגיע לבודקה של הבדיקה כשהוא נושא מיכל מים עטוף בבד צבעוני. הוא התבקש לפתוח את המיכל כדי להבטיח שאכן במים מדובר. 

06:55 מחסום הזיתים

כשהגענו מצאנו מחסום שקט מאד, כמעט ללא תור (ממה שהיה באפשרותנו לראות).בצדו הפלסטיני של המחסום  עומדים שני נציגים אויקומנים, שמאוחר יותר עברו את המחסום לצד הישראלי וסיפרו לנו גם הם שהיום שקט מאד. המעבר שלהם ארך כ-10 דקות משום שבדקו את דרכוניהם, שאלו מיהם ומה מעשיהם, ורק לאחר בירור טלפוני הורשו לעבור.פלסטיני שיצא מהמחסום בירך אותנו בבוקר טוב וסיפר שהיום מעט באים למחסום בגלל הפיגוע אתמול. גם אשה פלסטינית ניגשה וסיפרה שבאה מאל-עזרייה (מקום מגוריה) והיא בדרכה למקום עבודתה בבית זקנים לנשים בבית חנינה. כדי להגיע ליעדה היא נאלצת לנסוע ב-3 אוטובוסים.אותם מעט גברים שיוצאים מהמחסום חוגרים, כרגיל, את חגורותיהם. 

07:50 ואדי נאר – הקונטיינר

המחסום מפורק כמעט לגמרי. נותרו רק שתי שורות של בטונדות המסמנות מסלולים. מזכיר את ימיו הראשונים של המחסום. 
הבטונדות שהוסרו מרוכזות בצד, במתחם המגודר (האם תשארנה שם כמפגע אקולוגי נוסף, או שיעשה בהן שימוש חוזר, מזיק ורע באותה מידה?). בהמשך המשמרת הגיע רכב גדול עם ציוד להרמת ציוד כבד, כשהוא  חונה בשטח שהיה המחסום.        בתמונות: המחסום לפני הפירוק ולאחריו

כשהגענו היו תורים ארוכים ו- 5 מכוניות מעוכבות. זמן עיכוב נע בין 5 – 15 דקות, מפני שהחזרת התעודות לאחר בדיקתן נעשתה רק לאחר שנערמה ערמת תעודות זהות גדולה ואז משתחררים מספר רכבים בו-זמנית.ראינו שתי נשים מורדות מטרנזיט מעוכב, נקראות לבוא אל חייל שעמד מתחת לשמשיה. היתה שיחה קצרה. כשהתקרבנו ראינו אשה נוספת עומדת מול 2 חיילי מג"ב מתחת לאותה שמשיה. לדברי אחד הנוסעים היא בדרכה לירדן. בהמשך לא ראינו יותר נשים שנקראות לשיחה בנוכחותינו.בשלב מסוים נעמד חייל ואסר על נסיעה אל הכביש היורד למטה, מעבר למכולת, והפנה את כל התחבורה לסוואחרה. לשאלתנו מדוע זה כך לא נעננו כלל, כאילו היינו אוויר. לפתע הופיע ג'יפ מג"ב שעלה מהכביש מכיוון הוואדי וכזה חנה ליד המחסום כוונה שוב כל התחבורה אל הכביש שמאחורי המכולת. הג'יפ נסע למחסום בניגוד לכיוון התנועה המותר, אך הרי אדוני הארץ לא צריכים שיפריעו להם בנסיעתם והילידים צריכים לזוז הצידה.3 הולכי רגל שבקשו לעבור ברגל את המחסום ולקחת מונית בעברו השני נשלחו חזרה לסוואחרה כדי שיקחו אותה שם. כרגיל הורחקנו מקרבת המחסום "למען בטחוננו". 08:50 עזבנו