אבו דיס, קונטיינר (ואדי נאר), ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), יום ד' 23.7.08, בוקר
07:00 ואדי נאר
קרוב לעשרה כלי רכב – בעיקר טרנזיטים וכמה רכבים פרטיים – היו מעוכבים
כשהגענו. חלקם דיווח על חצי שעה המתנה. היתה תנועה רבה, והמעבר במחסום התנהל בעצלתיים. טור של כ-20-30 כלי רכב השתרך לפני המחסום לכיוון צפון. ביקשנו מייד לדבר עם המפקד האחראי - שהיה אדיב אלינו, אך על הפלסטינים צעק בתקיפות להיכנס בחזרה לכלי הרכב, ובשלב מסויים ביקש שלא נעמוד לידם שכן אנחנו גורמות להם לצאת מהטרנזיטים – וביקשנו ממנו לזרז את הבדיקה. תוך כמה דקות הוחזרו התעודות של מרבית כלי הרכב, אחד אחר השני. לאחר מכן המשיכו בעיכוב רנדומאלי של כלי רכב וטרנזיטים, רובם משוחררים תוך כמה דקות. בשיחה עם המפקד, הוא טען שיש התראות על כלי רכב פרטי ספציפי (וייתכן שזו הסיבה לעיכוב של כלי רכב פרטיים במינון גבוה יחסית מבדרך כלל).
08:00 מעבר הזיתים
המעבר יחסית ריק. נכנסנו לתוכו בלי בעיות. ביקשנו לראות את י. ו/או ג., מפקדי המחסום מהמשטרה, ושניהם התייצבו ושוחחו עימנו ארוכות. בין היתר, סיפרו שבבקרים עוברים כ-500 תלמידי בי"ס מדי יום (לא בחופשות) וכן כ-1500 מבוגרים. טענו שהם פותחים את המחסום כבר ב-04:30 בבוקר בכדי לייעל את מעבר הפועלים ושמגיעים אליהם מבית לחם ואפילו קטנה כדי לעבור אצלם ולא בקלנדיה או מעבר 300.
כמו כן, הראו לנו את מערך הבדיקה הביומטרית, החלה לטענתם על כל הפועלים, (אף על אלו שעבודת הכפיים היומיומית מקשה על המערכת לזהות את כפות ידיהם, ולכן הם נשלחים לחדש את הטביעה הביומטרית). עוד הוסיפו שהמערך הביומטרי הוא לא הכי משוכלל שיש ושהוא שייך לחברה פרטית שמרוויחה כסף על כל פעם שנוספת טביעה ביומטרית למערכת.