בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 4.8.08, בוקר
זעתרה
6:30 – החיילים מאפשרים למרבית המכוניות לעבור ללא בדיקות. מעט מכוניות מופנות לבדיקה ברחבת החניה.
בית פוריכ
7:10 – אין תור מכוניות וגם מעט הולכי רגל. הכל מתנהל מהר.
אנחנו יושבות בקפה "בסלון של אבו סלאח". שטיח מרפד את אזור הישיבה, שולחן. מספרים לנו שיש שמועה שעוד מעט מורידים את המחסום. החיילים יצפו על המתרחש מלמעלה, אולי מהמגדל, ורק בלילה יסגרו את השער. אפשר יהיה לעבור עם מכוניות ומוניות. אינשאללה.
חווארה
8:00 – במעבר די הרבה אנשים. אוירה רגועה יחסית. אין חיילות הפעם.
מפקד המחסום דורש שנעמוד מעבר לקו הכחול. אנחנו מסרבות וזה מצליח גם הפעם. בהמשך, נגשת אלינו אחת העוברות ומבקשת בעברית שנגיד לחיילים לסדר מסלולים נפרדים לגברים ונשים. מפקד המחסום מסביר לנו שהדבר אפשרי מבחינתם וזה לא תפקידו לסדר. הם יכולים להסתדר לבד לפי רצונם. הוא באמת מתכוון לזה.
ילד עובר עם משפחתו וממרר בבכי. אנחנו שואלות מה קרה ואיש מבוגר אומר לנו שהוא מפחד מהחיילים.
חייל בעמדת בידוק הרכב, ציציות משתלשלות מתחת למדים וזקן. מנסה גם הוא להזיז אותנו ללא הצלחה.
יאסוף
9:30 – בדרך חזרה, בצומת זעתרה אנחנו רואות מחסום פתע ביציאה בכביש הפלסטיני לכיוון יאסוף וסלפית. פלסטינים יושבים מחוץ למכוניות ומחכים. מכוניות צבא נוסעות הלוך וחזור. שמועה אומרת שמתנחלים גנבו עדר כבשים. כעבור כרבע שעה פותחים את המחסום ומאפשרים לתנועה לזרום. אנחנו נוסעות לכיוון הכפר יאסוף במטרה להמשיך משם דרך אריאל הביתה. מסתבר שהכביש הפלסטיני לא מתחבר לכביש האחר. החיילים במחסום פתע אחרי הכפר השני אומרים לנו לחזור לתפוח ולנסוע משם.
בדרך חזרה אנחנו פוגשות את הרועה שעדרו נגנב והוא פצוע מזריקת אבנים לדבריו, וכן לדברי אנשים אחרים, מתנחלים ירו לעבר בתיהם וחטפו את העדר של איברהים. החסימות של הצבא נועדו כנראה להחזיר את הסדר על כנו. המתנחל היה בג'יפ של המשטרה וטען (לדברי הפלסטינים) שהעדר שלו. בינתיים, בהתיעצות עם עזמי (יש דין) ואנשי הכפר אנחנו לוקחות את איברהים (הרועה) ובנו למשטרת אריאל להגיש תלונה.