בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ד' 30.7.08, בוקר

צופות: 
חנה א., רחל א., קרלוס (אורח מברצלונה)
30/07/2008
|
בוקר

   07.25 - צומת זעתרה/תפוח:
החיילים עצרו לבדיקה 5 נוסעי מכונית קטנה. מסתבר שהם ממרדא ונוסעים לעבודתם ברמאללה.
אחד מהם שכח את תעודת הזהות שלו.

אנחנו מבררות אצל החיילים. נענות באדיבות. החייל אפילו מביע את צערו ומסביר שזהו הנוהל: אסור להסתובב בלי תעודות זהות וכולם יודעים זאת.  כולם יושבים במכונית בשקט ומחכים. אחד מהם, איש נכבד למראה שבידו מחרוזת תפילה מסביר לנו באנגלית מה קרה. הוא כועס בשקט, ואומר: איך יהיה ככה שלום. הרי זה מביא אנשים לעשות מעשים ... מסתבר שבן דוד של בעל התעודה החסרה יביא אותה מהכפר. כשזה אמנם קורה, ב07.55 המכונית יוצאת לדרכה. במחסום מחכות רק מכוניות ספורות.


08.05 - חווארה:
מעט עוברים ושבים. את מפקד המחסום או נציג המת"ק לא ראינו. אחד החיילים קורא לי לחזור אל הקו הכחול. אני מצייתת. כשהאורח שלנו מנסה לצלם, החיילים פורצים בצעקות ומאיימים: אם תצלמו תהיה הפסקת חיים במחסום. אנחנו מסבירות שאיננו מצלמות חיילים.
במחסום פועלות שתי נקודות בידוק ונקודה הומניטארית.

08.55 - בית פוריכ:
כרגיל מעט מאוד עוברים ושבים.
נהג טקסי עומד בצד ליד מכוניתו. הוא מעוכב.הוא מספר שהוא מיריחו, והגיע לכביש זה מבלי לדעת שאסור לפלשתינאים לנסוע בו. ותפסו אותו. הוא הצטער והתנצל, אך ללא הועיל. החיילים אמרו לו שהוא מעוכב כעונש. לדבריו הוא מעוכב כבר שעה או שעתיים. הוא מפנה את תשומת לבנו שאין בכניסה לכביש שום שלט שאוסר על פלשתינאים לנסוע בו. (זה נכון. בדקנו אחר כך.) ובכלל: הוא חולה לב וצריך לקחת את התרופות שלו.אנחנו מתקשרות למוקד ההומניטרי. שם מבקשים את מספר תעודת הזיהוי שלו. כעבור כמה דקות אנחנו מתקשרות שוב: התשובה היא :  אם הוא מעוכב כבר שעתיים, עליו לחכות עוד שעה. במקרה כמו שלו העונש על נסיעה בכביש "ליהודים בלבד" הוא שלש שעות עיכוב. בלשונה: "זהו איזור סטריליinfo-icon". אין מה לומר. צה"ל אלוף מכבסות המלים. אין מה לעשות יותר כדי לעזור לבחור. הוא מקבל את גזר דינו בהכנעה.

10.00 -
שוב בחווארה.
הכל שקט. צעיר ששכח בנקודת הבדיקה שתי טבעות, מבקש את עזרתנו. אנחנו פונות לחיילים והם מושיטים מיד את שתי הטבעות.