ילדים תחת כיבוש. מקרה בורין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
רחל א', עמירה א' (כותבת)
12/02/2020
|
בוקר
בית מסורג בצפיפות מאימת האבנים

ילדים תחת כיבוש. מקרה בורין

במפגש עם נשים מבורין לפני שבועיים שמענו את שוועת האמהות  על הפגיעות בילדים בבורין (ראה דוח 29/1/20). החלטנו לבסס משמרות  ולתעד את הנעשה בביה"ס. עוד נשים הגיבו שמעוניינות להצטרף. קבענו עם מכרנו מ' שנגיע היום ותאמנו עם ה', שביתה יושב בנקודת תצפית גבוהה על ביה"ס. בבואנו לכפר אנו מבחינות ב-3  כלי רכב צבאיים עם חיילים/ שוטרים וגם רכב אזרחי ישראלי בתחנת האוטובוס שלפני ביה"ס. השעה 10:15 והם מסתובבים ויוצאים מהכפר.

ה' פוגשת אותנו ואנו יושבות בחצר ביתה, עם עוד שתיים מגיסותיה שגרות באותו בית. אנו מתצפתות על ביה"ס. שעת הפסקה והילדים יוצאים לחצר ביה"ס. כרוז של המנהל קורא בהיסטריה לילדים להיכנס לכיתות, לא להסתובב ולא להתגרות בהשלכת אבן החוצה. (לחיילים)?

אנו מתרשמות שהנימה היסטרית אבל הנשים אומרות שכך זה כל יום. הכרוז נשמע בטווחים מאוד רחבים של כחצי ק"מ מביה"ס.

(בהמשך היום קיבלנו ידיעה שכנראה בבוקר לפני בואנו ניסו מתנחלים להיכנס לביה"ס והמנהל נעל את השערים ודרש מהתלמידים בשטח להיכנס לכיתות).

הנשים מצביעות על 2 חיילים שמפטרלים בנקודה שמעל ביה"ס. יוצאים וחוזרים לבודקה המצויה בדרך עפר בהמשך ביה"ס לכיוון דרום (יצהר).

בחצר של ה' נאספים כעת ילדים שהיו אמורים להיות במערכת החינוך והם פגועים ומצולקים כתוצאה מהכיבוש.

הם יושבים בבית באפס מעשה ואינם מטופלים:

הבת של ה', בגיל שנתיים חלתה ונזקקה לפינוי לבית חולים באמבולנס. הצבא עיכב את האמבולנס והיא נותרה מפגרת. בת 18 היום.

כ', בנה של ר', מראה לנו צלקת על צווארו מכדור שנורה לעבר צעירים בערב רמדאן ברחוב לפני שנתיים. אינו יכול לאכול מוצקים מאז. סובל מכאבים. לא גמר בית ספר עקב הפציעה.

אחיו בן 14. לפני שנתיים נפגע מרסיס של רימון גז שנזרק בביס ונפגע בארובת עינו. מאז מפחד ללכת לביה"ס ויושב בבית. נפגע טראומה שאינו מטופל.

ילדה הצעיר של ה', תלמיד ביסודי. נשאר 3 שנים בכיתה א' עקב היעדרויות ממושכות להגיע לביה"ס בגלל פחד.

זה אפילו לא מדגם אבל כנראה מייצג משהו. בשיחה עם מוניר הוא מאשר שזה מצבם של הרבה ילדים בבורין. ועוד אומר שזה המצב בפלסטין ומתפלא שאנחנו לא מבינות את משמעות הכיבוש על החיים שלהם.

אלו עובדות שתעדנו היום בכאב.

הנשים לוקחות אותנו לבית השכן מעל ביתה של ה', הבית מהודר וצופה על הכפר, קרוב לגבעת רונן במרחק של  כ-500 מטרים. הבית נטוש מאימת המתנחלים.

הבית בו אנו נמצאות., מסורג בצפיפות על כל חלונותיו מאימת האבנים הנזרקות משם. לפני שנתים וחצי באמצע הלילה נזרקו עליהם אבנים ואז "אזקה" את ביתה. אמרה שמרגישה שחיה בבית סוהר.