בית איבא, יום ה' 31.7.08, בוקר

מחסום בית איבא
8.20  - 2 מכוניות בבדיקה של הכלבנית, תור מכוניות קצר ביציאה מהעיר. אין תורים להולכי רגל. המחסום נקי ומצוחצח כמעט כמו בשוויץ, רק המים מטפטפים מהמזגנים ויצרים שלוליות המעלות ירוקת.

יש מעוכב אחד – נהג מונית שהתקרב יותר מדי ונמצא בעונש, אמרו שישחררו לקראת השעה .10.30.

תושב דיר שרף שרוצה לקחת את מכוניתו לשכם לתיקון – אין מוסכים בדיר שרף לדבריו – אבל אין לו אישור כניסה לרכב, מסורב. זאת למרות שיש לו אשור כניסה לישראל והוא מוכן להשאירו כערבון במחסום. הרי הוא יכול לנסוע מסביב דרך ענבתא כשעה ולהכנס לשכם דרך אסירא. אז בשביל מה לסרב?

עגלה עם חמור מובלת על ידי אדם מבוגר עם המון שקים כבדים – עליו להוריד כ 20 שקים כדי שכלב יבדוק הכל. בינתים ניגש חייל לחמור, עומד מול פניו ומנופף ליד עיניו באצבעותיו. החמור כמובן נבהל ונרתע, החייל כנראה נהנה.

9.00 עכשו מתחילים לבדוק גם את הבנות. כמובן שמיד נוצר תור הולכי רגל בכניסה.

9.20 מכונית כחול –לבן הגיעה וכמובן נוסעת ישר לתוך הבסיס הצבאי וחונה ליד המדרגות. הן נכנסות לתורים, לקוביות ההגנה של החיילים ומחלקות דגלונים, משקה ועוגות, מפטפטות – וכמובן

"זה לא מפריע לעבודת המחסום!"

מודיעים על הגעתן ברמקול – שכל החיילים יבואו מהר לקבל צ'ופרים.

החיילים כולם עסוקים באירוח ופטפוט ואין מעבר. בתור כבר הצטברו כ- 60 הולכי רגל – שיחכו. החייל הרי צריך לפלרטט עם הגברת והעוגות. לאחר זמן מה החלו שוב להעביר – כוס משקה ביד אחת העוגה בשניה וכך בודקים תעודות.

[הן גם הביאו שלט גדול לחיילים שיתלו אותו בבקשה בקובית השמירה שלהם

ובו כתוב " תודה למחסום ווטש על העזרה . מפעילי טרור רוצחי ביתי"]

הן הסתלקו ועכשו גם אנחנו נתנו למפקד המחסום חומר על מחסום ווטש – את "ארבע עובדות שלא ידעת על המחסום – מי אנחנו"

מספר אנשים מכפרים מסוימים מעוכבים עכשו ומועלים למעלה אחד אחד לתשאול עם השב"כ. משוחררים די מהר.

כאשר קצין המת"ק מעיר לאחד החיילים שהתור גדול ואולי כדאי שיזדרז התשובה היתה "מצידי שהתור יגע עד ירושלים".