בית לחם, מת"ק עציון, יום א' 25.5.08, בוקר

מחסום בית לחם

7.00 - המחסום אינו מלא וזה לא בגלל שכולם כבר עברו דרכו בשלום. הצד הישראלי של המחסום אינו מלא מכיוון שיותר מ-1,200 איש מחכים בצד הפלסטיני להיכנס.

המחסום נפתח ב 05:00. שני מעברים של גלאי מתכות נפתחו אבל לאחר חמש דקות נוספות נסגר השער  הראשון, זה שמוביל אל תוך המחסום וכך זה נמשך. לכמה דקות השער פתוח ולכמה דקות הוא סגור. נוצר לחץ נוראי בצד הפלסטיני. אנשים שהגיעו למחסום בארבע כדי להיכנס מוקדם יצאו ממנו בשבע בבוקר.

האֶקומנים התקשרו למוקד ההומניטרי. גם אנחנו התקשרנו.

בצד הישראלי חמש עמדות היו פתוחות והעבירו את האנשים בשקט ובקצב סביר. בערך בשעה שמונה ורבע קמה החיילת בעמדה מספר חמש, יצאה מהתא שלה ונעלמה באחת הדלתות. תור ענק השתרך מהתא שלה, מחכה לעבור. היא לא אמרה דבר. לא: אני כבר חוזרת או תעברו לתור אחר. כאילו האנשים האלה לא באמת קיימים במציאות ואין שום מחויבות להתייחס אליהם כאל חלק ממנה. אחרי כחמש דקות שבהן החיילת לא חזרה התחילו האנשים לעבור לתורים אחרים וסילביה התקשרה למוקד ההומניטרי להגיש תלונה.

אנו עוזבות את המחסום בשמונה וחצי, המצב כבר טוב בהרבה אבל מאוחר מדי.

8.45 -  מת"ק עציון הומה אדם.

עד 10:30 אנו מטפלות בשלל מקרים של מנועי שב"כ.

כל אחד הוא סיפור בפני עצמו ובכל זאת יש משהו דומה כל כך בכולם.