בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב' 28.7.08, אחה"צ
1:25 – שער השומרון – נוכחות מוגברת של משטרה. אין מעוכבים
.
13:45: אריאל – מלאכת הפיתוח נמשכת
מרדה- שני השערים פתוחים.
זיתא ג'מעין- סגור. הענישה נמשכת.
13:50- זעתרה: ממערב ממתינה משאית אחת מצפון: 15 מכוניות ממתינות למעבר, בשני תורים.חייל בכיכר, חייל בטרמפיאדה.
14:05: חווארה: תור ארוך של מכוניות כניסה לשכם. ספרנו עשר מכוניות המבקשות להיכנס. שני מעוכבים בצינוק.
האחד בן 20, עוכב משום עבר עם רצועת נשק, עד שהוברר כי הוא שוטר פלשתיני ואז שוחרר.השני – בינגו, מספר המזל היומי של השב"כ, אשתו ושני ילדיו ממתינים לו בכל זמן שהותו שם.כשהגענו, הם התלוננו על שהיה בת שעתיים. ת(ומר) המת"ק, ידע לספר כי שוחררו כעבור שעה וחצי לכל היותר. המחסום עמוס אנשים.
המסלול המרכזי ליציאת המכוניות משכם נחסם ע"י מחסום פלסטיק אדום. עליו, תלה מי שתלה, דגל ישראל. כל הארץ דגלים.. רכב השיקוף נמצא, אבל אבוי!- זה לא נעים לראות רכב שיקוף סגור - מכונת השיקוף שבו התקלקלה לפני יומיים, לדברי המת"ק, מה שמכריח אותם לבידוק ידני קפדני בהרבה מהרגיל. זאת, בתוספת חיילים חדשים במחסום, מאט את המעבר מאוד.
ע' סג"מ, מפקד המחסום. לא ניגש לדבר איתנו וניכר כי הוא עסוק למדי. צעקות "עוף מפה" עולות מאחת הקרוסלות. לפני שהצלחנו לברר את פשרן, הן נסתיימו. כנראה, הנמען היה חכם ועף מפה מהר. מונית נבדקת במשך שמונה דקות. ת' המת"ק ניגש לעמדת הרכבים הנכנסים לשכם, ומצליח להעלים את התור בזמן קצר יחסית.שתי נשים וחמישה בחורים עומדים ליד מחסום הרכבים ומתווכחים איתו. לאחר דקות אחדות, הם הולכים לדרכם. לא הצלחנו להבין על מה היה הריב.משם, הוא רץ לתור המהיר, ומזרים אותו.
14:20: ריב בין פלשתינים על יד קרוסלת הכניסה לשכם, מישהו מאשים כי הסלולרי של נגנב, ומתחילות מכות ודחיפות והתקהלות. העניין מניב שליפת ודריכת נשק ע"י החיילים, שכצפוי, נלחצים מהריב הזה.
14:30: בקרוסלה צועקים על בחור: "תוריד נעליים! תוריד נעליים כבר! תגיד לי, מה אתה דפוק?? תוריד נעליים כבר!"
התור המהיר זורם לעיתים במהירות ולעיתים באיטיות מכעיסה.הדרך נחסמה במחסום פלסטיק, המאפשר מעבר באלכסון בין הקיר לבינו, נשים עם ילדים/תינוקות/סלים/ תיקים מרובים, מתקשות לעבור ברווח הצר המותר להן.לאחר זמן מה, התור עובר דירה אל מתחת לסככה.
איש מבוגר עובר לידינו ואומר: Problem, much problem.תומר נדרש לעזור בשחרור התור – הן המהיר והן בכניסת הרכבים לשכם - אחת לכמה דקות.
14:40- מגיעים ארבעה חיילים, אחד מהם קצין בדרגת סג"מ, שמדבר אל פקודיו בגסות: לא מעניין אותי, עופו, עכשיו אבל.
בבדיקת הרכבים, מתבקשים הנוסעים להרים חולצות.
14:55: בית פוריק:
מגרש החניה העליון ריק.מכיוון שכם, ככל הניתן לצפייה, ממתינות כעשר מכוניות.9 אנשים ממתינים בקרוסלת הכניסה לשכם.אנו מתקבלות שם בסבר פנים עוין במיוחד, ע"י סמ"ר, המציג עצמו כמפקד המחסום (הוא נשאר בתוך עמדת הבידוק, ומדבר איתנו מהחלון המיועד למעבר הפלשתינים) – אתם יכולים בבקשה ללכת לשם מאחורי הקו?לא, השבנו, זוהי זכותנו להימצא פה.
הוא: לא שאלתי, אמרתי לכם! יאללה, קישטה, לכו הביתה שלכם! אתם מפריעות לי , לא טוב לי לראות אותכם בעין.ריבה: יש כל מיני אנשים שלא טוב לי לראות אותם, אבל זה לא אומר שזהו לא זכותם להימצא במקןם שהם נמצאים בו.חייל נוסף מצטרף לדיון, ומנסה לשכנע אותנו: יש פה מפקד מחסום והוא החליט כך, אתן מפריעות לעבודה שלנו.אנו מתמרדות: אתם אלו שמפריעים לעצמכם! אנו עומדות בשקט ולא הייתה לנו כל כוונה לדבר אתכם, אלא שאם בוחרים לדבר איתנו ולהתייחס אלינו.לאחר ניסיון השכנוע הכושל, המחסום ב לתפקודו הרגיל.
ניסיון צילום, מניב תגובה מאחת המצ'דקיות: מה זה, אסור לצלם פעילות מבצעית או שאני טועה..
נור אומרת: ממשק עם אזרחים מותר לצלם. אני אזרחית שומרת חוק.
מפקד המחסום: את אזרחית את?? את זבל! אז תחליפי את הת"ז שלך לירוק ותגורי בפלשתין! אזרחית עאלק
ריבה: כאן זה פלשתין...המפקד: אז לכו תגורו בשכם!
נציין, כי בכל משך הזמן הזה, המחסום תיפקד ללא כל עיכובים.
15:45: חווארה:הצינוק ריק בשובנו. שני המעוכבים שקבלו את פנינו בתחילת המשמרת, שוחררו בזמן שהותנו בבית פוריק, למרבה השמחה.איש דתי, מלווה בילדה בכת עשר, מתווכח עם מפקד המחסום ותומר מתרגם. לאחר דקות אחדות הוא כנראה מתייאש, מחליט לעזוב את הת"ז שלו ונפנה ללכת..הוא שב, כצפוי, מקבלה ונוסע.מסתבר, כי הוא התייאש מההמתנה הארוכה, וניסה לעקוף את המחסום דרך מגרש החניה. ביתו חולה והוא צריך להגיע הביתה עימה. למרבה המזל, ת' מצליח לשכנע את ע' המפקד לוותר לו ולהניח לו ללכת לדרכו.
16:55: זעתרה- מצפון ממתינו חמש מכוניות. ממערב- ריק.