בית פוריכ, חווארה, עטרה, יום ש' 26.7.08, בוקר

צופות: 
חנה ב., אנה ק.-ח. (עתונאית אורחת מספרד), טוביאס ב. (עתונאי אורח), מר קירשנר (צלם)
26/07/2008
|
בוקר

 עזבנו את ירושלים בשעה 06:15, באחור של רבע שעה כי ההסעה המוזמנת לא הגיעה.


 
עטרה:
הגענו למחסום בשעה 07:00 והמקום היה שומם. במקום מצאנו חיילי מילואים, שאחד מביניהם היה מהתנחלות כלשהיא. הם נדהמו לפגוש אותנו, מעולם לא שמעו עלינו והמתנחל מצא לנכון להאיר את עינינו ולהסביר לנו כי הוא נמצא במקום על מנת להגן על פתח-תקוה. שמחנו לשמוע שאנו "בידיים טובות" כל כך, ושנוכל להבא לישון בשקט.
כאשר עמדנו לעזוב, בשעה 07:20, הופיע ג'יפ של מג"ב, המשמרת הוחלפה ויחד עם זה הופיעו במהירות מכוניות רבות והתפתח תור. עד לאותו רגע לא התרשמנו כי למילואמניקים היה עניין כלשהוא בנעשה במקום. עם בואם של חיילי מג"ב התחילה "העבודה הרצינית" ועכשיו נבדקו מכוניות, אם כי לא כולן. הנהגים טענו כי הקצב המהיר שבו נערכה הבדיקה היא הודות לנוכחותינו במקום וכי בימים רגילים הבדיקה יכולה לארוך כשעה ויותר. נראה כי כדאי לצפות במקום מעת לעת.

 
חווארה:
תנועה ערה של הולכי רגל ותור ארוך של מכוניות ביציאה משכם. בתור "ההומניטרי" המעבר דרש כ-20 דקות, בשאר התורים שעה ויותר. "העוקץ" (הכלב) נח ממלאכתו – וטוב שכך. בדיקת המכוניות היתה איטית ביותר, ונדרשה "מנוחה" ארוכה בין מכונית למכונית.
הצלם שהיה אתנו, צלם מורשה ע"י לשכת העתונות ודובר צה"ל, עורר את זעמו של סג"מ שהיה כנראה מפקד המחסום, והלה התנפל עלינו בשצף קצף ואיים להזמין את המשטרה הכחולה. נשארנו אדישים לאיום, אך הרושם שההתנהלות הבוטה השאירה על האורחים לא ירשם בספר השבחים לצה"ל. חיילות המשטרה הצבאית גסות כתמיד. תלונות שהגשנו על כך פעמים אין ספור כנראה אינן מצליחות לגרום לכך שמשהו ישתנה בהתנהלות החיילות הללו. חיילי גולני החדשים במקום, כנראה תודרכו ע"י קודמיהם לגבינו, ולמרות שלא היינו נוכחים בתדרוך לא קשה לנחש מה נאמר שם.

בית פוריכ:
יתכן והשעה המאוחרת (10:00) היא הסיבה לריקנות של המחסום. אין תור של מכוניות, והכל נראה משועמם.
הצלם שוב עורר את זעם מפקד המחסום, שמיד בא בגסות ואיים להזמין משטרה. הפעם "עלה הדם" גם לראשו של הצלם, שהתלונן אצל דובר צה"ל במילים שלא השאירו שום ספק אצל השומעים. ואכן, טלפון למחסום הפסיק את האיומים, אך "החום" של הצלם לא ירד וכנראה שיבוא המשך לשיחה הקשה.
נהגי המוניות טענו כי החלפת החיילים השבוע גורמת קשיים – אך מניסיונם אחרי ימים אחדים המצב חוזר לקדמותו. קשה היה לשמוע את ההערה הזו – חזרת המצב לקדמותו זה דבר שמייחלים לו?

חווארה:
שום דבר לא השתנה, רק סבלנותם של נהגי המוניות כנראה "השתפשפה" מאד כי נוכחנו בהרבה ויכוחים וריבים במגרש החניה. חלקם נראו כאילו הם יהפכו מהר לאלימים ביותר, ורק התערבות של מבוגרים יותר מנעה זאת. לאור מצבם הכלכלי של הנהגים הללו ומיעוט העבודה לא קשה להבין את העצבנות וחוסר הסבלנות שלהם.

חזרנו לירושלים בשעה 12:30.