א-ראם, קלנדיה, יום ד' 16.7.08, אחה"צ
16:00 א-ראם
בדיקה של כמה רכבים לכוון ירושלים.לא נצפו מעוכבים
.
16:40 קלנדיה
רק אחד מהמסלולים המוליכים לקרוסלה הראשונה פתוח,וכך בשרוולים הפנימיים.
כ- 15 אנשים בתור הראשון בתוך המעבר הצר ובחוץ עדיין ממתינים כ 20-35 .התור החיצוני מגיע עד אמצע הסככה
טלפון למוקד ההומניטרי, שם אמרו שינסו..16:50
ניסינו את חנן שלא היה במחסום, שלי השתחררה , טל לא ענה, אבו-חצירה לא עובד היום. התקשרנו לאלי סגן מפקד המתקן . הוא עונה .בנעימות,מבטיח לטפל
שרוול פנימי נוסף נפתח רק ב-17:20 מה שהקל מעט,אך עדיין פתוח רק כלוב מוביל אחד לאורך כל המשמרת.
17:45 הרגשנו שאנחנו יכולות להצטרף למעבר בלי לעכב אחרים.
לקח לנו,כולל המתנה בקרוסלות, כ-20 דקות. וזה אחרי שעה שבה המעבר לקח
שעה, מהתור בסככה ועד היציאה מחוץ למתקן.קשה ולא מתאים להשתמש במילה "מעבר"...
הרכבים רק עמדת בדיקה אחת פועלת."אין מאבטחים" תשובה שגרתית.
מחסום עטרות,נראה ריק, אבל לקראת 18:20 אנחנו צופות בתור ארוך של רכבים.
18:30 חזרנו לכניסה הצפונית,הסככה והמסלולים כמעט ריקים.
המתקן הזה שאין מילים לתאר את כיעורו, נועד אך ורק לשרת את השולטים בו. המסלולים האחרונים שנבנו,הם מסלולי הובלה של פרות או כל חיה שתבחרו,הם אינם מיועדים לבני אדם. הם משפילים ומסוכנים, שהרי אין שום אפשרות להיחלץ מהם, אפילו לא מלמעלה. בונים מתקן שהדגש הוא על בטחון ונוחיות מפעיליו (בשם בטחון אזרחי ישראל). הפעלת המעבר לא בהתאם למה שתוכנן ונבנה .כלוב נוסף על כלוב. .כמו כל המחסומים שאנחנו מכירות. קודם כל שמים חייל או שניים,אז בונים להם בודקה להגנה,אחכ יחידה מאבטחת אותם,בהמשך בונים פילבוקס שחס וחלילה...ואז יש ג'יפ ומחסום פתע