בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום א' 13.7.08, בוקר
6.45 זעתרה:
מכונית אחת ממערב, מספר קטן של רכבים מצפון, אך כשאנו ממשיכות לכיוון חווארה, מצטרפים בינתיים עוד רכבים ומספרם מגיע ל-27.
7.10 בית פוריכ.
מכונית אחת בהמתנה. כ-10 הולכי רגל בקרוסלה, נבדקים במהירות. אין תנועה של אנשים נוספים לעבר המחסום.
עוורטא:
משאית אחת בכניסה, 10 בתור היציאה מהעיירה. אין משאיות גב אל גב
. ז., שנמצא במקום, מתלונן על מיעוט המשאיות גב אל גב, שמעדיפות להגיע בתקופה האחרונה לשער אפריים, מה שגורם לחוסר תעסוקה לו וכמוהו לאנשים נוספים שעסקו בהעברת הסחורות.
7.40 חווארה:
כ-20 ממתינים בקרוסלות. שקט, גם המ"צ אינן מרימות קולן. פק"ל מלא: מכונית שיקוף, כלבנית, והפרוצדורה של הסרת החגורות ורכיסתן. המפקד ד. ניגש אלינו, מעוניין לשוחח אתנו. מספר שהשכם בבוקר היה כאן לחץ רב.
8.20 - דווחנו על בעיות בעזון אטמה והתחלנו לנסוע לשם. אלא שאז הגיעה אלינו הודעה על התנכלות לרועים פלשתינאים ממערב למחסום חווארה, אי לכך חזרנו על עקבותינו ועלינו בכביש המוביל לברכה. התגודדו שם מספר פלשתינאים, כמה בינלאומים, מג"ב ומשטרה. מתברר שהגיעו לשם עקב בעייה נוספת: פלסטיני שניגשנו אליו סיפר לנו שהוא וילדיו קטפו שקדים במטע שלהם, ואז הגיעו לשם מתנחלים ויידו אבנים בילדיו ובחמורו. חייל מג"ב שלא אהב את המצאותנו במקום דרש מיעל להציג ת.ז. משסרבה ויידעה אותו בכך שרק שוטר רשאי לדרוש ממנה זאת, טען שהשוטר עסוק וביקש ממנו לדרוש ממנה את התעודה. מובן שיעל לא הציגה את התעודה. רב סרן שהיה במקום ורצינו לשמוע ממנו על האירוע, היה עסוק זמן רב בשיחה טלפונית, לאחר מכן בשיחה עם מתנחל - לא הצלחנו לשמוע מה שדובר ביניהם. בינתיים הפלשתינאים המשיכו בדרכם לכיוון המטע, מלווים בבינלאומים, וחייל ששוחחנו אתו הבטיח שהצבא ידאג כעת להבטיח את הקוטפים. על האירוע שהיה עם הרועים לא שמענו, הם לא היו כבר במקום כשהגענו.
9.00 ניסינו להגיע לעזון אטמה - אך כפי שקרה לנו השכם בבוקר, גם כעת לא הצלחנו למצוא את המקום. בינתיים לא הגיעו אזעקות נוספות משם.
10.10 שער שומרון: קבוצה של כ-20 פלשתינאים מובלת ע"י חיילים מצד הישראלי של הכביש לצד השני.