א-ראס, ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ב' 23.6.08, אחה"צ

צופות: 
בלהה א, יונה א, תמרה ה -רושמת
23/06/2008
|
אחה"צ

 13.50  שער ג'ובארה
נפתח מיד על ידי מילואימניק חביב שהתתענין מה זה בדיוק המחסום ווטש הזה, ועוד שאלה קטנה : "אתן לא מפחדות" 
13.55 - שער 753 - עוצרים בצד הדרך ליד השלט וממשיכים לא- ראס
קבוצה של מילואימניקים עם קרחות בוהקות ומשקפיים ממותגות
מקדמים את פנינו - לא בברכה -ולשאלתי מה קורה אני זוכה לתגובה - מי את בכלל שאמסור לך דו"ח, אני עושה את תפקידי כאן וזהו.
בעמדות הבידוק שלשה חיילים עם נשק שלוף - המכוניות עוברות במהירות וללא עיכובים.
עזבנו ב- 14.10
 ענבתא 14.25
 שתי ניידות משטרתיות - האחת של מז"פ - בודקות מכונית שכנראה גנובה
במחסום עצמו - טור של 15 - 20 מכוניות, המעבר יעיל ומהיר לשני הכיוונים למעט מכונית שנתקעה מכיוון קלקיליה - כ-20מטר מעבר למחסום והחייל גוער בנהג להזיזה עוד 100 מטר קדימה - דואג שיעמוד בצל ולא בשמש הקופחת
 מצאנו עלון שחילקו נשים בכחול לחיילים, ואלה זרקוהו לאחר שהפנימו את המסר. 
יישלח בנפרד מדו"ח זה ע"י יונה
 17.00 צופין - הכניסה לקלקילה
תור מכוניות ארוך משתרך משני הכיוונים
אנו ניגשות למחסום ומגיע אלינו מילואימניק שמציג עצמו, לדבריו שמאלן, בעברו חייל קרבי בחברון. סיפר על נסיונו עם נשות ווטש. ביקש אינפורמציה וקיבל את כתובת האתר.
מגיע נהג זועם שנאלץ לחזור על עקבותיו כיון שאין בידו אישור על בעלות הרכב אלא רק קבלה על תשלום ביטוח - לדבריו זהו רכב חדש , הוא מג'לג'וליה ואמו חולה בקלקיליה. מתרעם ומקטר אך ללא הועיל.
התור ממשיך להזדחל ומצטרפות מכוניות חדשות וצופרות
כולם עומדים בסבלנות עד שמגיעים לחיילים שעושים מלאכתם נאמנה -  הבדיקה אינה יסודית אלא מילולית בין החייל לנהג ואמדנו כ-2 דקות לכל מכונית.
עזבנו בשעה 17.45