בית איבא, יום ה' 10.7.08, אחה"צ

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
דפנהב', יפעת ד' (מדווחת)
10/07/2008
|
אחה"צ

מחסום בית איבא
שהינו במחסום זמן קצר שכן בדרך קיבלנו דיווחים על אלימות קשה במחסום עזון עתמה (דו"ח נפרד מאת דפנה)

 

14:45 עשר מכוניות בתור להיכנס לשכם (אלו הם ברי המזל שמשיגים אישורים לנסוע ברכב, גם זאת יש לחדש כל מספר חודשים, והאישור מוגבל לאזור מסוים). כשלושים אנשים ממתינים לבדיקה כדי לצאת משכם, כעשרים אנשים ממתינים להיכנס. הגברים יוצאים מאזור הבדיקה וחגורותיהם בידיהם. כל העוברים נבדקים בדקדקנות משפילה- דרך מגנומטר, ת.ז., חבילות.

החייל עוצרinfo-icon ילד כבן שמונה ומורה לו בתנועות לפתוח את השקית שברשותו.

מפקד המחסום (שסרב להזדהות) מחליט לפתע שעלינו להתרחק מהמחסום. הסיבה: "אנחנו מפריעות לו בעיניים". כאשר איננו מסכימות ומציעות שיקרא למשטרה אם הוא חושב שאנחנו מפריעות, הוא מאיים בכוח פיזי ודוחף אחת מאיתנו. אנו נשארות לעמוד והוא מחליט על סגירת המחסום, עד שנתרחק, על אף שאנחנו מיידעות אותו שענישה קולקטיבית מעין זו היא פשע. אנחנו מתרחקות עד לפתיחת המחסום ואז שבות למקום בו עמדנו קודם.

שלוש סטודנטיות פלסטיניות עוברות. החיילת בוחרת אחת מהן לבדיקה מיוחדת. הבחורות מצחקקות ביניהן, כאילו להראות שלא משנה. החיילת מכניסה את הצעירה לצינוק. מחוץ לצינוק עומד חייל עם רובה ושומר. הבדיקה אורכת 7 דקות. ביציאה שולחת הבחורה מבטי זעם לכל עבר וניכר בה שהושפלה.

'אווערה, אווערה' , כך צועקים על פלסטינים, כאשר הם נכשלים בזיהוי הקווים הבלתי נראים המסמנים מקום עמידת כל אחד ואחד, על פי החיילים.

ביציאה אנו פוגשות חבורת פועלים המספרים כי המחסום נפתח היום בשש וחצי במקום בחמש, על כן הגיעו לעבודה בשעה שמונה. בעל הבית אמר להם- 'בשביל מה אתם באים בשמונה' ושלח אותם בחזרה.

 

16:10 בציאה המזרחית של פונדוק אורב ג'יפ צבאי.