בית לחם, יום א' 15.6.08, בוקר
06.50 - בית לחם. בהגיענו למחסום בית לחם בבוקר יום ראשון אנו מגלות חמש תאים פתוחים בצד הישראלי ואת התור לכל אחד במרחק של כשש מטר מהם. הפלסטינים סודרו בתורים שאסור לחרוג מהם ולו בצעד אחד קדימה .מאבטח עצבני, דובר ערבית
דאג לכך בקנאות. כל פעם ניגש אל התא אדם אחד בלבד ורק כשעבר הורשה האדם הבא לצאת אל עבר התא. בין התא לאיש הראשון בתור מרחק שלוקח 6 שניות לעבור. בחישוב מתמטי מהיר: שש שניות מיותרות Xאלף איש שעברו במחסום = עיכוב של שעה וחצי בדרך לעבודה
זה, כמובן, בהנחה שרק אלף איש עברו באותו יום במחסום.
ואכן הסתבר שהתור בצד הפלסטיני נמשך אל מעבר לשערי הכניסה למחסום דבר שאף פעם לא קורה בשעה כזאת מאוחרת של הבוקר. המוקד ההומניטרי קיבל הרבה טלפונים לאורך כל הזמן הזה אבל לא ברור מה הייתה התוצאה שלהם. אולי בגלל שהכל זרם כל כך יפה באותו בוקר בשעה שבע ועשרים נסגר התא החמישי ובשעה שבע וחצי ניסגר התא הרביעי. החיילת באותו תא פשוט הניחה את ראשה על השולחן ונרדמה.
בערך לקראת השעה שמונה יצא קצין מאחד הדלתות ניגש אל התורים וקידם אותם אל עבר תאי המעבר
אבל בדיוק כשעמדנו להתקשר כדי להודות למוקד ההומניטרי התברר שהתור בצד הפלסטיני הורחק אל מעבר לגלאי המתכות ושם מכניסים אותם אחד אחד כל כמה דקות וגם - שהרבה מהם מתבקשים לעבור פעמיים דרך הגלאי. באיזה שהוא שלב כמעט ולא היו אנשים בצד הישראלי אבל הצד השני היה מלא.
בשעה רבע לתשע כשעזבנו את המחסום עדין היו אנשים רבים שעוד לא עברו בצד הפלסטיני.
אנחנו נזכרות כמה אנחנו שמחות כשאחד ממנועי השב"כ שבטיפולינו מקבל אישור עבודה בישראל.
אחרי בוקר כזה במחסום נשאלת השאלה: על מה השמחה הגדולה ? מה שבטוח, אישור עבודה לא שם קץ לתלאות, לפעמים הוא רק אות הפתיחה.
09.00 -מת"ק עציון. על הכמות ההולכת וגדלה של האנשים במת"ק אפשר ללמוד לפי מגרש החניה המלא ומקום החניה שלנו שהולך ונדחק אל עבר קצה המגרש. המון מנועי שב"כ מגיעים כדי לקבל עזרה. רופא מבוגר מבית לחם, בעל מרפאה פרטית ביקש את עזרתנו. הוא מנוע שב"כ כבר שנים רבות. בנוסף לעובדה שאינו מורשה להיכנס לישראל נמנעת ממנו היציאה לירדן. כשאחותו הייתה חולה לא נתנו לו לנסוע ולבקר אותה גם כשנפטרה לא הורשה לנסוע כשלביתו המתגוררת בירדן נולד בן לא הורשה לבקר אותה ועכשו עוד אחות חולה מאד והוא מעונין לבקר. האם הפעם יורשה לנסוע ? לאחרונה הונפק טופס מיוחד המאפשר לפלסטינים לברר מראש האם יותר להם המעבר לירדן וחוסך מהם נסיעה מיותרת במקרה שהתשובה היא שלילית. הרופא קיבל מסילביה דיברי הסבר בכתב להתמודדות עם סבך הביורוקרטיה העומד לפניו. הלוואי שיצליח.
עזבנו את המת"ק בשעה עשר.