ריחן, שקד, יום ש' 16.6.07, בוקר

צופות: 
שרית א', רחל ח' (מדווחת)
16/06/2007
|
בוקר

07:30 - 10:15


מחסום שקד (טורה) 
07:30 - 07:55

ריק - אין תנועה.
עבדאללה מיעבד מחכה לחבר מטורה. מספר על עצמו, שואל על אנה, שהשיגה עבורו אישור לאדמה שלו והוא מאוד רוצה להביא לה שמן.
דגל ישראל מתוח על הגדר. 4 חיילים מתחת לשמשייה הצבאית, אחד מהם יושב ליד ה"שולחן העגול". לשם מה נחוצה לידו גם עגלת סופרמרקט? עבר טרקטור. עברה עגלה. שני סטודנטים .... וזהו.


מחסום ריחן  08:05  - 10:15
7 טרנזיטים בחניה העליונה מחכים לנוסעים. הנקיון היחסי מרשים.  יש ביתן שירותים חדש אך הדלתות נעולות.
במגרש החניה התחתון שקט. נהגי המוניות ממתינים לנוסעים. אנשים שמגיעים נכנסים מייד אל הטרמינל.
השירותים כאן ["מוצאות"] מוזנחים כרגיל. צחנת שתן עזה נודפת מהם החוצה.
ואליד מכין לנו קפה, מקבל מאיתנו שקיות עם בגדים.

08:40 שמונה מכוניות עומדות בתור למעבר מכיוון הגדה.

ארבעת הרכבים שהמתינו לבדיקה במתחם מחסום הרכבים עדיין שם (כ 30 דקות) באותה פוזה. הכלב מרחרח, האדון החבוש בכובע בוקרים מתמרן אותו בעזרת הרצועה. מכיוון המכלאה נשמעים קולות נביחה רמים ומגוונים - שיח נביחות.


08:50 ארבעת הרכבים עוזבים, אחרים תופסים את מקומם. כל הדלתות נפתחות. הנהגים מוסרים תעודות ליד העמדה ומתיישבים בצד, בסככה. הכלבים ואדונם (או גבירתם, היתה גם כזו) ניגשים למלאכת ביזוי המכוניות ובעליהן.
עמידתנו בקרבת השער הצהוב העירה את אחד המאבטחים, שביקש מאיתנו לזוז משם. למה? כי אסור, כי ... אנו שואלות אותו מיהו, ומטעמו של מי הוא נמצא שם. כי לא הוא ולא דומיו ניתנים לזיהוי בדרך כלשהי. לא תלבושת, לא תג, לא שום סימן היכר, רק הנשק. לא קיבלנו תשובה ברורה. נשארנו עם החידה, מי מרוויח מהפעלת המקום? הוא מסביר שאנחנו נמצאים ב"מעבר" לא ב"מחסום", ההבדל גדול! מתפקידו לשמור עלינו, על משפחותינו וגו'.

09:00  נכנסו ארבעה רכבים נוספים לבדיקה. הפעם זמן הבדיקה התקצר לעשר דקות. כל גם לגבי שתי הרביעיות הבאות.


09:35 אין מכוניות בתור. בדרכנו אל השרוול אנו פוגשות את נ' מברטעה, עם אשה מבוגרת, בדרכם לבית החולים בג'נין.
מישהו שצופה בנו מלמעלה מזכיר שאסור לנו ללכת אל הטרמינל. הלכנו. הצצנו מבעד ליריעה הירוקה שנפרשה על הגדר. עגלות הדיוטי פרי עדיין שם. ראינו מצנן מיםinfo-icon חדש שטרם חובר לחשמל, אוטומט משקאות ואשה שמנקה.

דלתות הטרמינל פתוחות. שתי עמדות פעילות. בזו הקרובה אלינו יושב חייל ( לא מ"צ). אנשים מגיעים ועוברים. שם פגשנו אשה שבקשתה מפורטת להלן:  
פאתנה רפיק סלים זייד מיעבד, מטפלת בנכדה בת 7 שגרה איתה. אמה של הילדה נפטרה (לאחר שנשרפה?). בידי פאתנה אישור חקלאי לאדמות של המשפחה בברטעה. מבקשת שיעזרו לה לקבל אישור גם עבור נכדתה, כדי שלא תיאלץ להשאירה לבד בבית כאשר היא עצמה יוצאת לעבודה בברטעה.