בית איבא, יום ג' 1.7.08, אחה"צ
16:25 (אחרי התרעננות במכולת)
מחסום בית איבא שקט. מעט מאד אנשים במסלולים לפני הקרוסלות.
נצפו שני מעוכבים
בסככה.
לשאלתנו לפשר עיכובם, מפקד המחסום סרן א. ענה : "בינגו".
הם שוהים שם כבר כשעתיים, לדבריו.
יעל התקשרה למרכז ההומניטרי לידע אותם ולברר פשר עיכובם.
17:00 מגיעים אנשים למסלולים. כבר לא ריק.
אחד המעוכבים משתחרר. שאלנו אותו אם הוא יודע מה גרם לעיכובו והוא ענה שזוהי מנת חלקו כמעט יומיום. הכניסה לשכם עוברת ללא בעיות וביציאה הוא מעוכב כשעתיים, בכל פעם. הוא נראה סחוט וכעוס. איך לא?
פנינו למפקד א. בשאלה האם הוא מכיר את המעוכבים?
כן, הם מעוכבים לעיתים תכופות.
למה?
מספר ת.ז. שלהם תואם מספר המופיע ברשימה שמועברת אליהם. (בינגו!).
האם הכרותך איתם יכולה להשפיע על שיחרוררם?
לא. אני עושה מה שאומרים לי, מודיע לחמ"ל של היחידה והם לחמ"ל של הגדוד ואלו לחמ"ל של החטיבה..... ומחכים כשעתיים עד לשחרור.
הוא עצמו אין לו עניין לעכבם, אך המספרים תואמים, בינגו!
תנועה דלילה של מכוניות בשני הכיוונים.
17:20 המעוכב השני משוחרר. אותו סיפור.
17:30 עזבנו את בית איבא.
חלפנו על פני מאחז 'שבות עמי' שנראה שומם, אך ממול על הגבעה נראו כמה מתנחלים בפיקניק. אולי מתכננים משהו?